התקיפות לא פגעו רק בחברה אחת. הן שיבשו את המערכת שמחברת בין מאות אלפי מוכרים, מחסנים ולקוחות — ובמקביל העלו שאלה רחבה יותר: האם תשתית מסחרית אזרחית יכולה להפוך, בזמן מלחמה, לחלק משרשרת האספקה הצבאית?
הגל הראשון החל ב־18 ביולי, כאשר רחפנים פגעו בשני מרכזים גדולים במיוחד: מחסן בשטח של כ־250 אלף מ״ר באלקטרוסטל, ממזרח למוסקבה, ומחסן בשטח של כ־108 אלף מ״ר בקוטובסק שבמחוז טמבוב .
בהמשך נפגעו מרכזים נוספים בדרום רוסיה ובסנט פטרבורג. לפי הערכות שפורסמו, שבעה מרכזי הפצה מרכזיים — בשטח כולל של כ־552 אלף מ״ר — הושמדו או ניזוקו קשות. מדובר בכ־8%–10% מיכולת האחסון של Wildberries . התקיפות הגיעו גם לאזורים רחוקים יותר, עד יקטרינבורג שבאורל, שם הופסקה זמנית פעילות המרכז הלוגיסטי מטעמי בטיחות .
לפי הדיווחים הראשוניים, לפחות שמונה בני אדם נהרגו ו־86 נפצעו. הפגיעה הקטלנית ביותר הייתה במחסן בקוטובסק, שם נהרגו שבעה עובדים ו־49 נפצעו .
הנזק אינו מסתכם בעלות בניית המחסנים מחדש:
עבור המוכרים, המשמעות היא שמלאי בשווי של מיליוני דולרים עלול להיעלם בלי פיצוי מלא. כך הפכה התקיפה על תשתית לוגיסטית גם למכה ישירה לעסקים קטנים ובינוניים ברחבי רוסיה .
קייב הציגה שני נימוקים לתקיפות: תגובה להתקפות רוסיות על תשתיות אזרחיות באוקראינה, ופגיעה בערוץ שלטענתה סייע לציוד ולרכיבים עבור המאמץ הצבאי הרוסי .
לפני התקיפות, החיפוש באתר Wildberries אחר ״הכול עבור ה־SVO״ — ראשי התיבות הרוסיים ל״מבצע הצבאי המיוחד״, המונח שבו הקרמלין משתמש לתיאור המלחמה — הציג יותר מ־200 אלף מוצרים. בין הפריטים שנמצאו היו אפודים חסיני ירי, קסדות טקטיות שתוארו כ״נוסו בקרב״, מכשירי קשר, ערכות עזרה ראשונה ורכיבי סיבים אופטיים לרחפנים .
לאחר התקיפות נעלם התיוג הישיר מתוצאות החיפוש, אך הפריטים עצמם לא הוסרו. לפי דיווחים, אפודים וקסדות הועברו לקטגוריית ״ספורט״, ורכיבי רחפנים לקטגוריות אלקטרוניקה; חיפושים חלופיים עדיין העלו ציוד צבאי .
אנליסטים ב־Foreign Policy וב־The Bulwark טענו כי Wildberries התפתחה לערוץ אספקה רחב־היקף עבור הכוחות הרוסיים. לפי הניתוחים הללו, יחידות, חיילים וארגוני מתנדבים השתמשו בשוק המקוון כדי לרכוש ציוד באופן פרטי — בין היתר על רקע מחסור, עיכובים ושחיתות במערך האספקה הצבאי הרשמי . הקרמלין הכחיש כי Wildberries מטפלת באספקה צבאית, אך דיווחים עצמאיים הצביעו על המשך מכירת הציוד תחת קטגוריות ומילות חיפוש אחרות .
הפגיעה אילצה את החברה לפנות למדינה. בעלת Wildberries, טטיאנה קים — האישה העשירה ברוסיה, לפי הערכת Forbes בשווי של כ־8.1 מיליארד דולר — ביקשה סיוע ממשלתי ותיארה את מצבה של החברה כ״קשה״ .
לפי Reuters, ממשלת רוסיה בוחנת צעדי תמיכה ב־Wildberries ובמוכרים הפועלים דרכה. הבנק הממשלתי VTB צפוי למלא תפקיד מרכזי בכל חבילת סיוע, בעוד המוכרים מבקשים גם הקלות מס . הקרמלין אישר שהתקיימו דיונים, אך מסר כי טרם התקבלה החלטה סופית.
במקביל דווח כי החברה מחפשת שטחי מחסנים בקזחסטן, ובהם כ־100 אלף מ״ר. משרד המסחר הקזחי מסר ב־29 ביולי כי לא קיבל בקשה רשמית מ־Wildberries להקמת או להצבת שטחי אחסון נוספים . עם זאת, החברה כבר מקדמת בקזחסטן מרכזים באלמטי ובאסטנה: המרכז באסטנה צפוי להשתרע על 160 אלף מ״ר ולהסתיים ברבעון הראשון של 2027 .
התקיפות על Wildberries מסמנות מעבר אפשרי ממיקוד כמעט בלעדי בתשתיות אנרגיה — בתי זיקוק, מאגרי דלק ורשתות חשמל — אל תשתיות מסחריות וכלכליות שמסייעות בעקיפין למאמץ המלחמתי .
מבחינת קייב והאנליסטים המצדדים בהיגיון זה, Wildberries אינה רק פלטפורמה להזמנת בגדים או מוצרי בית. היא גם צומת לוגיסטי שמאפשר להזמין במהירות ציוד טקטי, רכיבים דו־שימושיים ואביזרים עבור יחידות וארגוני מתנדבים. לכן, פגיעה במספר מרכזים גדולים עשויה לשבש שרשרת אספקה רחבה יותר מפגיעה במפעל בודד .
לצד ההיגיון הצבאי, יש כאן גם ממד פסיכולוגי וכלכלי. התקיפות העבירו את מחיר המלחמה אל מוכרים, עובדים ובעלי עסקים הרחק מהחזית — אל מחסנים, הזמנות ומלאי מסחרי. הקרמלין עצמו הודה כי ״עסקים סובלים״ מהתקיפות .
המתקפה על Wildberries לא השמידה את כל פעילות החברה, אך היא המחישה את הפגיעוּת של כלכלה מודרנית שמבוססת על מספר קטן של מרכזים לוגיסטיים ענקיים. בתוך שבוע נפגעו כ־8%–10% מיכולת האחסון של ענקית המסחר, ההפסדים הצטברו לפי ההערכות לכ־2 מיליארד דולר, והממשלה הרוסית נדרשה לשקול חילוץ.
מעבר לנזק העסקי, האירוע מסמן שינוי רחב יותר במלחמה: תשתיות מסחר אזרחיות — במיוחד כאלה שמחברות בין אספקה פרטית לצרכים צבאיים — עשויות להפוך ליעדים אסטרטגיים, גם אם אינן מפעלי נשק רשמיים.