הכוח השני הגיע משוק האג״ח האמריקאי. משרד האוצר האמריקאי הודיע כי יכפיל לפחות את היקף פעולות רכישות-החזרה שנועדו לתמוך בנזילות של אג״ח נומינליות ארוכות-טווח: מתקרה של 2 מיליארד דולר ללפחות 4 מיליארד דולר בכל פעולה. השינוי חל על אג״ח בטווחים של 10–20 שנה ו-20–30 שנה, והוא צפוי להיכנס לתוקף ב-9 בספטמבר 2026.
ההודעה הקלה מיד את הלחץ בקצה הארוך של עקום התשואות. לפי Reuters, התשואה על אג״ח אמריקאית ל-30 שנה ירדה בכמעט 10 נקודות בסיס, ל-5.188%, לפני שהתאוששה בחלקה. עם זאת, דיווחים נוספים תיארו את המהלך כתמיכה קצרת-טווח בנזילות — לא כפתרון לבעיות הפיסקליות והאינפלציוניות שהעלו את התשואות.
תשואות ארוכות נמוכות יותר מפחיתות את עלות ההזדמנות של החזקת זהב. הן עשויות לתמוך גם בנכסים שהשווי שלהם רגיש לשיעורי ההיוון ולתנאי הנזילות. לכן הביטקוין יכול לעלות באותו זמן כמו הזהב, אף שלשני הנכסים בסיס משקיעים ופרופיל סיכון שונים.
ביטקוין אינו נכס מקלט קלאסי. בניגוד לזהב, ההיסטוריה שלו כנכס גידור במשברים קצרה, ובתקופות שבהן משקיעים מצמצמים חשיפה לנכסים ספקולטיביים הוא עלול להתנהג כמו נכס סיכון תנודתי במיוחד.
בפרק הזמן הזה, העלייה בביטקוין מובנת יותר כתגובה לכמה איתותים שהצטלבו: ביקוש לנכסים נדירים או שאינם תלויים במדינה מסוימת, הקלה בתנאי המימון ארוכי-הטווח והתאוששות בתיאבון לסיכון לאחר ירידת תשואות האג״ח. תמונת שוק עדכנית הציבה את הביטקוין סביב 69,503 דולר ואת הזהב סביב 4,580 דולר.
הפרשנות הזו גם מסבירה מדוע המהלך עלול להיות שברירי. אם עליית מחירי הנפט תוביל את המשקיעים לצפות להידוק נוסף מצד הבנק הפדרלי, התשואות עשויות לעלות מחדש וללחוץ על שני הנכסים — ובעיקר על הביטקוין. הזהב עשוי להמשיך לקבל תמיכה מהצורך בגידור גיאופוליטי, אך הביטקוין חשוף יותר להיפוך בנזילות ובסנטימנט הסיכון.
ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב — הגוף שקובע את הריבית בארצות הברית — הצביעה ברוב של 9–3 להשאיר את טווח הריבית הפדרלית על 3.5%–3.75%. שלושת המתנגדים העדיפו העלאה של 25 נקודות בסיס, ופרוטוקול הדיון הראה שמשתתפים רבים סברו כי ייתכן שיהיה צורך בהידוק נוסף אם האינפלציה לא תרד.
זה לא היה רקע שורי מובהק לאף אחד מהנכסים. ריבית גבוהה בדרך כלל מגדילה את עלות ההחזקה בזהב ועלולה להפחית את הביקוש לנכסים ספקולטיביים. עם זאת, השוק שקל גם נתונים כלכליים מעורבים, ציפיות מתונות יותר להעלאות ריבית בעתיד ואת הירידה המיידית בתשואות האג״ח ארוכות-הטווח.
התוצאה הייתה איתות דו-צדדי: האינפלציה והעימות עודדו ביקוש לנכסי גידור, ואילו ירידת התשואות סיפקה תמיכה קצרת-טווח לנכסים חלופיים.
המשתנים החשובים ביותר הם אלה שיקבעו אם הזעזוע זמני או מתמשך:
המסקנה המרכזית היא שהזהב והביטקוין עלו יחד משום שאותו זעזוע יצר גם ביקוש הגנתי וגם רוח גבית זמנית מצד שוק הריביות. הזהב היה הגידור הישיר והברור יותר מפני מתיחות גיאופוליטית ואינפלציה. העלייה בביטקוין שיקפה בעיקר תגובה רחבה יותר של נכסים חלופיים לתנאי הנזילות — ולא הוכחה לכך שהוא הפך לתחליף יציב לזהב.