עם זאת, המדד נותר נמוך משמעותית מהממוצע ארוך־הטווח של 54.3. שיבושים באספקה, שהתמשכו בעקבות סגירת הורמוז, פגעו בזמינות התשומות והאריכו את זמני האספקה .

לאיחוד האמירויות יש חיץ חשוב: ניתן לייצא נפט דרך מסוף פוג'יירה שבחוף הים הערבי, מחוץ למצר. מנגד, מרכז הסחר והלוגיסטיקה הגדול בג'בל עלי נפגע מהשיבושים הימיים, וכך גם ענפי התיירות, הקמעונאות והתעופה .

סעודיה חוזרת לצמיחה אחרי ההתכווצות באפריל

בסעודיה חזר המגזר הלא־נפטי לטריטוריית הצמיחה במאי, לאחר שמדד הפעילות ירד מתחת לרף 50 באפריל. MUFG Research דיווחה כי המדד עלה ל־51.5 נקודות, לעומת 48.8 באפריל — סימן להתאוששות בתנאי הפעילות העסקיים .

הנתון מצביע על התאוששות בביקוש המקומי ועל עמידות יחסית של הכלכלה, אף שהמדד המדויק של S&P Global למאי לא פורסם במפורש במהדורה הזמינה. קרן המטבע הבין־לאומית אמרה ב־3 ביוני כי הכלכלה הסעודית מפגינה "זריזות ועמידות", אך הזהירה שעימות ממושך עלול לפגוע בצמיחה ובהשקעות בטווח הבינוני .

היתרון המרכזי של סעודיה הוא צינור מזרח־מערב, שמסוגל להזרים עד 5 מיליון חביות נפט ביום מהמפרץ אל מסוף ינבוע שבחוף הים האדום. כך יכולה הממלכה להפנות חלק מיצוא הנפט אל מחוץ למצר הורמוז .

מחירי הנפט הגבוהים — בממוצע של כ־86 דולר לחבית במהלך 2026 — אף קיזזו יותר מהירידה בנפחי היצוא אצל יצרניות שעמדו לרשותן יכולות עקיפה .

הגיאוגרפיה קובעת: מי יכולה לעקוף את הורמוז?

סגירת מצר הורמוז חילקה למעשה את מדינות המפרץ לשתי קבוצות. סעודיה ואיחוד האמירויות נפגעו פחות, משום שביכולתן לייצא דרך נמלים שמחוץ למצר. גם עומאן נמצאת בפרופיל סיכון שונה, מכיוון שנתיבי הייצור והיצוא שלה עוברים מחוץ לנקודת החנק הימית .

מנגד, כווית, עיראק, קטר ובחריין תלויות במעבר הורמוז ואין להן נתיבי יצוא חלופיים משמעותיים. לכן הן חשופות במיוחד לסגירה ממושכת .

בחריין הוגדרה כמדינה החשופה ביותר: אין לה נתיב עקיפה, ומחיר האיזון התקציבי שלה — מחיר הנפט המינימלי הדרוש למימון הוצאות הממשלה — נע בין 110 ל־130 דולר לחבית .

דירוגי האשראי נשמרו — בינתיים

עד סוף מאי 2026 לא נרשמה הורדת דירוג ריבונית באף אחת ממדינות המפרץ. העתודות הפיננסיות הגדולות, נכסי קרנות העושר ומחירי הנפט הגבוהים סיפקו למדינות כרית ביטחון .

איחוד האמירויות שמרה על דירוג מנפיק לטווח ארוך של AA− מטעם פיץ', וסעודיה שמרה על דירוג Aa3 של Moody's ועל תחזית יציבה . שלוש סוכנויות הדירוג הגדולות — Moody's, פיץ' ו־S&P — הותירו את דירוגי מדינות המפרץ ללא שינוי, בהתבסס על עוצמת העתודות והנכסים הריבוניים .

אולם מתחת לפני השטח התמונה יציבה פחות. פיץ' הזהירה ב־28 במאי כי המשך העימות עם איראן עלול להוביל להורדות דירוג ריבוניות ותאגידיות רחבות יותר באזור . כבר במרץ העבירה פיץ' את דירוג קטר, AA, ל־Rating Watch Negative — מעקב שעלול להוביל להורדה — לאחר שפגיעות איראניות גרמו נזק למתקני גז טבעי נוזלי בראס לפאן .

במקביל, Moody's הורידה את תחזית הדירוג של בחריין מיציבה לשלילית, לאחר שהיצוא נפגע קשות .

מניות המפרץ ירדו בזמן שהעולם חגג את מניות הבינה המלאכותית

שוקי המניות במפרץ התנתקו במאי מהמגמה העולמית. מדד MSCI GCC ירד ב־1.3%, בעוד מדד MSCI World זינק ב־5%, על רקע גל עליות עולמי שהובילו מניות הקשורות לתשתיות בינה מלאכותית .

הפער שיקף את חששות המשקיעים מסגירת הורמוז, מתנודתיות במחירי הנפט ומהסיכון הגיאופוליטי. זה היה החודש השלישי ברציפות שבו השיבושים סביב המצר הכבידו על מניות המפרץ, כאשר תקוות להפסקת אש לא הצליחו לייצר אמון יציב בשווקים .

גם סגירה קצרה יחסית עלולה לפגוע בתוצר

כמה גופים פרסמו אומדנים שממחישים את המחיר הכלכלי של סגירת הורמוז:

• Allianz העריכה שסגירה של עד שישה שבועות תפחית כ־1.6 נקודות אחוז מהתוצר של סעודיה וכ־3.3 נקודות אחוז מהתוצר של איחוד האמירויות .
• מודל של הבנק הפדרלי של דאלאס העריך כי הוצאת כ־20% מהיצע הנפט העולמי מהשוק ברבעון השני של 2026 תעלה את מחיר הנפט הממוצע מסוג WTI ל־98 דולר לחבית ותפחית את קצב הצמיחה השנתי של התוצר העולמי ב־2.9 נקודות אחוז באותו רבעון .
• Goldman Sachs הזהירה כי בכמה מכלכלות מדינות המועצה לשיתוף פעולה במפרץ (GCC) הירידה בתוצר הלא־נפטי עלולה להיות גדולה יותר מזו שנרשמה בתקופת מגפת הקורונה .

הפגיעה החזויה באיחוד האמירויות גדולה יותר מזו שבסעודיה, בין היתר בגלל החשיפה של האמירויות לתיירות, לסחר ולמרכז הלוגיסטי בג'בל עלי — גם אם כלכלתה מגוונת יותר ואוכלוסייתה הלאומית קטנה יותר .

משבר בגיוון הכלכלי: תיירות, פיננסים ותעופה נפגעים

ההשפעה אינה מסתכמת בנתוני תוצר חודשיים. המשבר פוגע בלב האסטרטגיה של מדינות המפרץ להפחית את התלות בנפט.

התיירות, הפיננסים והתעופה — ענפים מרכזיים ב־Vision 2030 הסעודית ובתוכניות גיוון מקבילות באזור — ספגו פגיעה ישירה מהעימות ומהשיבושים במצר. ניתוח שצוטט ב־Washington Post תיאר את המלחמה כמשבר שבוחן את "העתיד הכלכלי ארוך־הטווח" של מדינות המפרץ, וציין כי פגיעויות ביטחוניות ומגבלות גיאוגרפיות מאיימות כעת גם על התעשיות המתפתחות .

Chatham House הצביע על סיכון ארוך־טווח נוסף ל־Vision 2030: לא רק הנזק הנוכחי, אלא גם התפיסה שמצר הורמוז עלול להיסגר שוב בעתיד. עצם האפשרות הזו עלולה להכביד על השקעות, על לוחות זמנים של פרויקטים ועל האמון בתוכניות הגיוון .

קטר, מצרים וכווית: מסלול שונה לחלוטין

הפערים בולטים במיוחד כאשר בוחנים את המדינות שמעבר לסעודיה ולאיחוד האמירויות.

קטר: קטר חוותה את ההתכווצות החדה ביותר בתחילת המשבר, אך גם את ההתאוששות הדרמטית ביותר. במרץ צנח מדד מנהלי הרכש ל־38.7 נקודות, כמעט לשפל ההיסטורי שלו, לאחר ש־QatarEnergy הכריזה על כוח עליון ביצוא גז טבעי נוזלי ופגיעות איראניות גרמו נזק למתקני ראס לפאן . במאי דיווח MUFG Research שהמדד עלה ל־46.4, לעומת 34.2 באפריל — שיפור ניכר, אך עדיין בתחום ההתכווצות .

מצרים: מדד מנהלי הרכש הלא־נפטי עלה מעט, ל־47.1 נקודות במאי לעומת 46.6 באפריל, אך נותר מתחת לרף 50 זו הפעם החמישית ברציפות . ביקוש חלש ועלייה מחודשת בעלויות התשומות אילצו חברות להעלות מחירים, ובמקביל נרשמה במגזר גל פיטורים חריף — החמור ביותר מאז יוני 2020 .

כווית: כווית מייצגת את הפגיעות המבנית העמוקה ביותר. המדינה תלויה לחלוטין במצר הורמוז ליצוא פחמימנים ואין לה צינור עוקף . מדד מנהלי הרכש שלה ירד ל־46.3 במרץ ונשאר ברמה זו גם באפריל, עדות להתכווצות מתמשכת . נתון מדויק למאי לא היה זמין במקורות שפורסמו, אך PwC הגדירה את כווית כאחת מכלכלות ה־GCC שנפגעו בצורה הקשה ביותר .

כלכלת מפרץ בשני קצבים

נתוני מאי מראים כי משבר הורמוז אינו זעזוע אחיד לכל מדינות המפרץ. הוא יוצר קו שבר שמושפע בראש ובראשונה מהגיאוגרפיה ומהיכולת לייצא אנרגיה דרך נתיבים חלופיים.

סעודיה ואיחוד האמירויות שמרו על צמיחה מתונה במגזר הלא־נפטי בזכות נתיבי העקיפה, מחירי הנפט הגבוהים וביקוש מקומי עמיד. קטר התאוששה משפל חריף, אך עדיין התכווצה; מצרים נותרה מתחת לרף הצמיחה; וכווית המשיכה להתמודד עם צוואר בקבוק ביצוא שאין לו פתרון מהיר.

סוכנויות הדירוג עדיין לא שלפו את בלמי החירום, אך האזהרות מתגברות. נתוני ה־PMI, ביצועי הבורסות ותחזיות התוצר מצביעים יחד על כלכלת מפרץ שנמצאת תחת לחץ — לחץ ששני נתוני צמיחה חיוביים אינם מצליחים להסתיר.

עם זאת, המדד נותר נמוך משמעותית מהממוצע ארוך־הטווח של 54.3. שיבושים באספקה, שהתמשכו בעקבות סגירת הורמוז, פגעו בזמינות התשומות והאריכו את זמני האספקה .

לאיחוד האמירויות יש חיץ חשוב: ניתן לייצא נפט דרך מסוף פוג'יירה שבחוף הים הערבי, מחוץ למצר. מנגד, מרכז הסחר והלוגיסטיקה הגדול בג'בל עלי נפגע מהשיבושים הימיים, וכך גם ענפי התיירות, הקמעונאות והתעופה .

סעודיה חוזרת לצמיחה אחרי ההתכווצות באפריל

בסעודיה חזר המגזר הלא־נפטי לטריטוריית הצמיחה במאי, לאחר שמדד הפעילות ירד מתחת לרף 50 באפריל. MUFG Research דיווחה כי המדד עלה ל־51.5 נקודות, לעומת 48.8 באפריל — סימן להתאוששות בתנאי הפעילות העסקיים .

הנתון מצביע על התאוששות בביקוש המקומי ועל עמידות יחסית של הכלכלה, אף שהמדד המדויק של S&P Global למאי לא פורסם במפורש במהדורה הזמינה. קרן המטבע הבין־לאומית אמרה ב־3 ביוני כי הכלכלה הסעודית מפגינה "זריזות ועמידות", אך הזהירה שעימות ממושך עלול לפגוע בצמיחה ובהשקעות בטווח הבינוני .

היתרון המרכזי של סעודיה הוא צינור מזרח־מערב, שמסוגל להזרים עד 5 מיליון חביות נפט ביום מהמפרץ אל מסוף ינבוע שבחוף הים האדום. כך יכולה הממלכה להפנות חלק מיצוא הנפט אל מחוץ למצר הורמוז .

מחירי הנפט הגבוהים — בממוצע של כ־86 דולר לחבית במהלך 2026 — אף קיזזו יותר מהירידה בנפחי היצוא אצל יצרניות שעמדו לרשותן יכולות עקיפה .

הגיאוגרפיה קובעת: מי יכולה לעקוף את הורמוז?

סגירת מצר הורמוז חילקה למעשה את מדינות המפרץ לשתי קבוצות. סעודיה ואיחוד האמירויות נפגעו פחות, משום שביכולתן לייצא דרך נמלים שמחוץ למצר. גם עומאן נמצאת בפרופיל סיכון שונה, מכיוון שנתיבי הייצור והיצוא שלה עוברים מחוץ לנקודת החנק הימית .

מנגד, כווית, עיראק, קטר ובחריין תלויות במעבר הורמוז ואין להן נתיבי יצוא חלופיים משמעותיים. לכן הן חשופות במיוחד לסגירה ממושכת .

בחריין הוגדרה כמדינה החשופה ביותר: אין לה נתיב עקיפה, ומחיר האיזון התקציבי שלה — מחיר הנפט המינימלי הדרוש למימון הוצאות הממשלה — נע בין 110 ל־130 דולר לחבית .

דירוגי האשראי נשמרו — בינתיים

עד סוף מאי 2026 לא נרשמה הורדת דירוג ריבונית באף אחת ממדינות המפרץ. העתודות הפיננסיות הגדולות, נכסי קרנות העושר ומחירי הנפט הגבוהים סיפקו למדינות כרית ביטחון .

איחוד האמירויות שמרה על דירוג מנפיק לטווח ארוך של AA− מטעם פיץ', וסעודיה שמרה על דירוג Aa3 של Moody's ועל תחזית יציבה . שלוש סוכנויות הדירוג הגדולות — Moody's, פיץ' ו־S&P — הותירו את דירוגי מדינות המפרץ ללא שינוי, בהתבסס על עוצמת העתודות והנכסים הריבוניים .

אולם מתחת לפני השטח התמונה יציבה פחות. פיץ' הזהירה ב־28 במאי כי המשך העימות עם איראן עלול להוביל להורדות דירוג ריבוניות ותאגידיות רחבות יותר באזור . כבר במרץ העבירה פיץ' את דירוג קטר, AA, ל־Rating Watch Negative — מעקב שעלול להוביל להורדה — לאחר שפגיעות איראניות גרמו נזק למתקני גז טבעי נוזלי בראס לפאן .

במקביל, Moody's הורידה את תחזית הדירוג של בחריין מיציבה לשלילית, לאחר שהיצוא נפגע קשות .

מניות המפרץ ירדו בזמן שהעולם חגג את מניות הבינה המלאכותית

שוקי המניות במפרץ התנתקו במאי מהמגמה העולמית. מדד MSCI GCC ירד ב־1.3%, בעוד מדד MSCI World זינק ב־5%, על רקע גל עליות עולמי שהובילו מניות הקשורות לתשתיות בינה מלאכותית .

הפער שיקף את חששות המשקיעים מסגירת הורמוז, מתנודתיות במחירי הנפט ומהסיכון הגיאופוליטי. זה היה החודש השלישי ברציפות שבו השיבושים סביב המצר הכבידו על מניות המפרץ, כאשר תקוות להפסקת אש לא הצליחו לייצר אמון יציב בשווקים .

גם סגירה קצרה יחסית עלולה לפגוע בתוצר

כמה גופים פרסמו אומדנים שממחישים את המחיר הכלכלי של סגירת הורמוז:

• Allianz העריכה שסגירה של עד שישה שבועות תפחית כ־1.6 נקודות אחוז מהתוצר של סעודיה וכ־3.3 נקודות אחוז מהתוצר של איחוד האמירויות .
• מודל של הבנק הפדרלי של דאלאס העריך כי הוצאת כ־20% מהיצע הנפט העולמי מהשוק ברבעון השני של 2026 תעלה את מחיר הנפט הממוצע מסוג WTI ל־98 דולר לחבית ותפחית את קצב הצמיחה השנתי של התוצר העולמי ב־2.9 נקודות אחוז באותו רבעון .
• Goldman Sachs הזהירה כי בכמה מכלכלות מדינות המועצה לשיתוף פעולה במפרץ (GCC) הירידה בתוצר הלא־נפטי עלולה להיות גדולה יותר מזו שנרשמה בתקופת מגפת הקורונה .

הפגיעה החזויה באיחוד האמירויות גדולה יותר מזו שבסעודיה, בין היתר בגלל החשיפה של האמירויות לתיירות, לסחר ולמרכז הלוגיסטי בג'בל עלי — גם אם כלכלתה מגוונת יותר ואוכלוסייתה הלאומית קטנה יותר .

משבר בגיוון הכלכלי: תיירות, פיננסים ותעופה נפגעים

ההשפעה אינה מסתכמת בנתוני תוצר חודשיים. המשבר פוגע בלב האסטרטגיה של מדינות המפרץ להפחית את התלות בנפט.

התיירות, הפיננסים והתעופה — ענפים מרכזיים ב־Vision 2030 הסעודית ובתוכניות גיוון מקבילות באזור — ספגו פגיעה ישירה מהעימות ומהשיבושים במצר. ניתוח שצוטט ב־Washington Post תיאר את המלחמה כמשבר שבוחן את "העתיד הכלכלי ארוך־הטווח" של מדינות המפרץ, וציין כי פגיעויות ביטחוניות ומגבלות גיאוגרפיות מאיימות כעת גם על התעשיות המתפתחות .

Chatham House הצביע על סיכון ארוך־טווח נוסף ל־Vision 2030: לא רק הנזק הנוכחי, אלא גם התפיסה שמצר הורמוז עלול להיסגר שוב בעתיד. עצם האפשרות הזו עלולה להכביד על השקעות, על לוחות זמנים של פרויקטים ועל האמון בתוכניות הגיוון .

קטר, מצרים וכווית: מסלול שונה לחלוטין

הפערים בולטים במיוחד כאשר בוחנים את המדינות שמעבר לסעודיה ולאיחוד האמירויות.

קטר: קטר חוותה את ההתכווצות החדה ביותר בתחילת המשבר, אך גם את ההתאוששות הדרמטית ביותר. במרץ צנח מדד מנהלי הרכש ל־38.7 נקודות, כמעט לשפל ההיסטורי שלו, לאחר ש־QatarEnergy הכריזה על כוח עליון ביצוא גז טבעי נוזלי ופגיעות איראניות גרמו נזק למתקני ראס לפאן . במאי דיווח MUFG Research שהמדד עלה ל־46.4, לעומת 34.2 באפריל — שיפור ניכר, אך עדיין בתחום ההתכווצות .

מצרים: מדד מנהלי הרכש הלא־נפטי עלה מעט, ל־47.1 נקודות במאי לעומת 46.6 באפריל, אך נותר מתחת לרף 50 זו הפעם החמישית ברציפות . ביקוש חלש ועלייה מחודשת בעלויות התשומות אילצו חברות להעלות מחירים, ובמקביל נרשמה במגזר גל פיטורים חריף — החמור ביותר מאז יוני 2020 .

כווית: כווית מייצגת את הפגיעות המבנית העמוקה ביותר. המדינה תלויה לחלוטין במצר הורמוז ליצוא פחמימנים ואין לה צינור עוקף . מדד מנהלי הרכש שלה ירד ל־46.3 במרץ ונשאר ברמה זו גם באפריל, עדות להתכווצות מתמשכת . נתון מדויק למאי לא היה זמין במקורות שפורסמו, אך PwC הגדירה את כווית כאחת מכלכלות ה־GCC שנפגעו בצורה הקשה ביותר .

כלכלת מפרץ בשני קצבים

נתוני מאי מראים כי משבר הורמוז אינו זעזוע אחיד לכל מדינות המפרץ. הוא יוצר קו שבר שמושפע בראש ובראשונה מהגיאוגרפיה ומהיכולת לייצא אנרגיה דרך נתיבים חלופיים.

סעודיה ואיחוד האמירויות שמרו על צמיחה מתונה במגזר הלא־נפטי בזכות נתיבי העקיפה, מחירי הנפט הגבוהים וביקוש מקומי עמיד. קטר התאוששה משפל חריף, אך עדיין התכווצה; מצרים נותרה מתחת לרף הצמיחה; וכווית המשיכה להתמודד עם צוואר בקבוק ביצוא שאין לו פתרון מהיר.

סוכנויות הדירוג עדיין לא שלפו את בלמי החירום, אך האזהרות מתגברות. נתוני ה־PMI, ביצועי הבורסות ותחזיות התוצר מצביעים יחד על כלכלת מפרץ שנמצאת תחת לחץ — לחץ ששני נתוני צמיחה חיוביים אינם מצליחים להסתיר.