לברוב: נאט״ו הייתה צריכה להתפרק עם תום המלחמה הקרה; באירופה מצביעים על האיום הרוסי

העימות המילולי בין מוסקבה לבריסל ממחיש עד כמה הפער בין הצדדים עמוק: סרגיי לברוב טוען שנאט״ו היא שריד למלחמה הקרה שמייצר איומים כדי להצדיק את עצמו; האיחוד האירופי ונאט״ו טוענים מנגד כי התנהלותה של רוסיה היא בדיוק הסיבה לכך שהגנה קולקטיבית ושיתוף פעולה ביטחוני נדרשים יותר מתמיד.

טענת לברוב: נאט״ו הייתה צריכה להיעלם עם ברית ורשה

ב־3 בספטמבר, בשולי הפורום הכלכלי המזרחי בוולדיווסטוק, אמר שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב כי נאט״ו הייתה צריכה להתפרק לאחר קריסת ברית המועצות, בדומה לברית ורשה. במקום זאת, לדבריו, הברית מחפשת תירוצים חדשים כדי להאריך את מה שכינה קיומה ה״מלאכותי״. 4

המסגור הרוסי אינו רואה בפעילות נאט״ו לאחר המלחמה הקרה התאמה לצרכים ביטחוניים חדשים, אלא מנגנון של שימור עצמי: ברית הזקוקה לאיומים ולמשימות חדשות כדי להוכיח את נחיצותה.

הקוטב הצפוני בלב המחלוקת

לברוב הרחיב את הביקורת אל הקוטב הצפוני. במאמר שפורסם לפני הפורום הוא תיאר את פעילות נאט״ו באזור כאיום ישיר על ביטחון רוסיה, וטען שהיערכות צבאית מוגברת מעלה את הסיכון לעימות מזוין ישיר. 1

במוקד עמדה Arctic Sentry — משימת נאט״ו שהושקה בפברואר 2026 כדי לחזק את נוכחות הברית בצפון הרחוק. 1 מבחינת מוסקבה, המשימה היא עדות לכך שנאט״ו ממילאטרת אזור אסטרטגי ורגיש הסמוך לרוסיה, במקום להפחית מתיחויות.

זו עמדתה המוצהרת של רוסיה, ולא תיאור מוסכם של מטרות המשימה או של השפעותיה. אך מבחינה פוליטית, המסר ברור: הקוטב הצפוני הפך לעוד זירה באותו ויכוח רחב יותר על הנוכחות הצבאית של נאט״ו באירופה ובסביבתה.

התשובה מבריסל: רוסיה היא הסיבה לדריכות

נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ומזכ״ל נאט״ו מארק רוטה הציגו בבריסל אבחנה הפוכה לחלוטין. לשיטתם, מלחמת רוסיה באוקראינה ושורה של אירועים ביטחוניים מגדילים את הסיכון לאירופה — ולכן אינם מחזקים את הטיעון להחלשת נאט״ו, אלא להפך.

מוקד מרכזי בתגובה היה ניסיון התקיפה בנמל התעופה לייפציג/האלה בגרמניה. ממשלת גרמניה קבעה כי רוסיה אחראית לניסיון תקיפה באמצעות רחפן באוגוסט, ואמרה כי המעורבים פעלו מטעם סוכנויות מדינה רוסיות. 20

פון דר ליין אמרה כי גרמניה זיהתה את רוסיה כמי שעומדת מאחורי ניסיון לתקוף מטוסי מטען בלייפציג/האלה. לדבריה, נעשה שימוש בחומרים ברמה צבאית, והפעולה בוצעה בידי מפעילים רוסים על אדמת האיחוד האירופי. היא תיארה זאת כהסלמה חדשה על אדמת אירופה. 33

הייחוס הזה עדיין שנוי במחלוקת: רוסיה הכחישה כל מעורבות בתקרית בלייפציג. 34

רוטה אמר מצדו כי רוסיה נעשתה חסרת רסן יותר במהלך מלחמתה באוקראינה. הוא ציין רחפנים וטילים שחדרו למרחב האווירי של בעלות הברית לאורך האגף המזרחי של נאט״ו, וכן פעילות עוינת שלדבריו מכוונת נגד שטחי הברית. 42

שתי תפיסות סותרות של אותו מצב ביטחוני

חילופי הדברים משרטטים את קו השבר העיקרי ביחסי רוסיה–נאט״ו:

• הטיעון הרוסי: התרחבות נאט״ו, פריסותיה וההיערכות הצבאית שלה — ובפרט באזורים כמו הקוטב הצפוני — מייצרות חוסר ביטחון ומעלות את הסיכון לעימות. 14
• הטיעון של האיחוד האירופי ונאט״ו: מלחמת רוסיה באוקראינה, סיכונים חוצי גבולות במרחב האווירי ופעולות היברידיות המיוחסות לה הם שמחייבים הרתעה, חוסן ולכידות בין בעלות הברית. 203342

הפער הזה משמעותי משום שאף צד אינו מציג את העמדה הצבאית של הצד האחר כניטרלית או כהגנתית בלבד. כל אחד מהם מזהה בפעולות האחר את מקור ההסלמה המרכזי.

מה מסמל המקרה בלייפציג

בעיני מנהיגי אירופה, ההאשמה בפרשת לייפציג לא הוצגה כאירוע ביטחוני מבודד. היא הוצגה כחלק מאתגר רחב יותר לביטחון היבשת — וכטיעון להמשך התמיכה באוקראינה.

פון דר ליין אמרה שלחץ והפחדה לא יגרמו לאירופה לשקול מחדש את תמיכתה; לדבריה, התוצאה היא דווקא חיזוק נחישותה. 33 רויטרס דיווחה גם כי התחייבה להגביר את הלחץ על רוסיה, לרבות באמצעות סנקציות אפשריות נוספות, בעקבות הייחוס הגרמני. 35

הסכום שדווח — 70 מיליארד אירו עבור ציוד, סיוע והכשרה לאוקראינה מצד בעלות הברית — לא אומת באופן עצמאי בחומרים הראשוניים שסופקו. לכן אין להתייחס אליו כאן כהתחייבות מאומתת של נאט״ו.

השורה התחתונה

לברוב הציג את נאט״ו כמוסד מתקופת המלחמה הקרה המחפש הצדקות חדשות לקיומו, והעמיד את Arctic Sentry כדוגמה בולטת לכך. מנהיגי אירופה ונאט״ו השיבו כי מלחמת רוסיה והפעולות המיוחסות לה בתוך אירופה הן בדיוק הסיבה לכך שתפקידה הביטחוני של הברית נותר רלוונטי.

כך, המחלוקת כבר אינה עוסקת רק באוקראינה או באגף המזרחי של נאט״ו. היא משתרעת גם על הקוטב הצפוני, המרחב האווירי האירופי, תשתיות חיוניות והאשמות בדבר תקיפות היברידיות — ומעצימה את חשיבותם של נרטיבי האיום המתחרים משני הצדדים. 12033