Azure חוצה 100 מיליארד דולר — אבל מי באמת מובילה במרוץ הענן וה-AI?

יחד, המדדים האלה מצביעים על כך שמיקרוסופט מפיקה הכנסות מ-AI בשני ערוצים: צריכת תשתיות ענן ומנויי תוכנה. זו נקודה חשובה, משום שהצמיחה שלה אינה תלויה רק בהשכרת כוח מחשוב. החברה יכולה גם למכור יכולות AI דרך מוצרים שכבר משולבים בתהליכי העבודה של ארגונים.

עם זאת, יש לפרש את צבר ההזמנות בזהירות. התחייבויות ביצוע שטרם הוכרו הן התחייבויות חוזיות — לא הכנסה שוטפת ולא קיבולת זמינה באופן מיידי. לפני שהן יהפכו להכנסות מוכרות, צריך להקים, לחבר ולהפעיל את התשתיות הנדרשות.

AWS עדיין מובילה בהיקף

Amazon Web Services דיווחה על הכנסות של 42.2 מיליארד דולר ברבעון השני, עלייה של 37% לעומת השנה הקודמת, המשקפת קצב הכנסות שנתי של כ-169 מיליארד דולר. אמזון תיארה את קצב הצמיחה כגבוה ביותר שלה זה 18 רבעונים.

לכן AWS נותרה גדולה יותר מ-Google Cloud במונחי הכנסות רבעוניות, ומחזיקה ביתרון משמעותי בקצב ההכנסות הנוכחי. התוצאה האחרונה הראתה גם שהמובילה הוותיקה מסוגלת להאיץ: קצב הצמיחה של AWS עלה מ-28% ברבעון הקודם.

הישג ה-100 מיליארד דולר של Azure משנה את הסיפור, אך לא את הדירוג. Azure היא כעת עסק שנתי בהיקף של יותר מ-100 מיליארד דולר, בעוד AWS פועלת בקצב שנתי של כ-169 מיליארד דולר לפי הרבעון האחרון שלה. ההשוואה אינה זהה לחלוטין: מיקרוסופט מדווחת על הכנסות Azure בשנת כספים מלאה, ואמזון מציגה הכנסות רבעוניות של AWS וקצב שנתי מחושב.

Google Cloud היא היריבה הגדולה שצומחת הכי מהר

הכנסות Google Cloud של Alphabet זינקו ב-82% לעומת השנה הקודמת, ל-24.8 מיליארד דולר ברבעון השני. נתון זה משקף קצב הכנסות שנתי של כ-99 מיליארד דולר — קרוב להכנסות השנתיות המדווחות של Azure — אף שהחברות משתמשות בתקופות דיווח ובהגדרות שאינן זהות לחלוטין.

קצב הצמיחה של Google Cloud היה גבוה בהרבה מהצמיחה הרבעונית של Azure, שעמדה על 43%, ומההתרחבות של AWS, שעמדה על 37%. אבל צמיחה באחוזים בלבד עלולה להטעות: לפי הנתונים המדווחים, Google Cloud ו-AWS הוסיפו כל אחת בערך 11 מיליארד דולר להכנסות הרבעוניות לעומת השנה הקודמת. Google מצמצמת פערים במהירות, אך AWS עדיין גדולה ממנה בהרבה בהכנסות מוחלטות.

Alphabet דיווחה גם על רווח תפעולי של 8.8 מיליארד דולר ב-Google Cloud, לעומת 2.8 מיליארד דולר שנה קודם, ועל צבר הזמנות בענן בהיקף של 514 מיליארד דולר.

התוצאה היא תחרות משולשת, כאשר לכל אחת מהחברות נקודת חוזק שונה:

• AWS: פלטפורמת הענן הגדולה ביותר, עם האצה בצמיחה והיקף ההכנסות הרבעוניות המדווח הגבוה ביותר מבין שלוש החברות.
• Google Cloud: עסק הענן הגדול שצומח בקצב המהיר ביותר, בזכות ביקוש לתשתיות AI וצבר הזמנות שמתרחב במהירות.
• Microsoft Azure: פלטפורמת ענן גדולה וצומחת, המחוברת ל-Microsoft 365, ל-Copilot ולערוץ מכירות ארגוני רחב.

הדיון עובר מהביקוש ליכולת הביצוע

צבר ההזמנות המסחרי של מיקרוסופט, בהיקף 678 מיליארד דולר, וצבר הענן של Alphabet, בהיקף 514 מיליארד דולר, מצביעים על כך שלקוחות גדולים מתחייבים להשקעות רב-שנתיות בהיקפים משמעותיים. הדבר מחזק את התפיסה שהזינוק ב-AI אינו מסתכם בניסוייים קטנים ובפרויקטים זמניים.

אבל התחייבות חוזית אינה פותרת את צוואר הבקבוק התפעולי. חוזה חתום עדיין דורש מרכזי נתונים, חיבורי חשמל, ציוד תקשורת, מאיצי AI ועומסי עבודה של לקוחות. אם לא ניתן להקים את התשתית בזמן, הביקוש עשוי להישאר visible בצבר ההזמנות — בעוד ההכרה בהכנסה והתשואה על המזומן יידחו.

תוכניות ההוצאה של Alphabet מדגימות את היקף האתגר. החברה העלתה את תחזית הוצאות ההון שלה ל-2026 לטווח של 195–205 מיליארד דולר, תוך ציון ביקוש חזק בענן וצורך להרחיב קיבולת.

הדבר יוצר בעיית תזמון עבור משקיעים: חברות עשויות להבטיח התחייבויות מלקוחות לפני שפרסו את הקיבולת הפיזית הנדרשת כדי לספק אותן. השאלה כבר אינה רק אם לקוחות רוצים AI, אלא באיזו מהירות ניתן להפוך את הביקוש לשימוש מחויב בתשלום — והאם השימוש הזה יתמוך בשולי רווח אטרקטיביים לאחר עלות התשתיות.

צמיחה חזקה בהכנסות עומדת למבחן תזרים המזומנים

הוצאות ההון של Alphabet ברבעון השני הגיעו ל-44.9 מיליארד דולר, בעוד תזרים המזומנים החופשי ירד ל-5.9 מיליארד דולר מתחת לאפס. המספרים ממחישים כיצד סיפור של צמיחה ורווחיות בענן יכול להתקיים במקביל לצריכת מזומנים כבדה בטווח הקצר, כאשר החברות בונות תשתיות לפני שהביקוש מתממש במלואו.

אותו מבחן כלכלי חל גם על מיקרוסופט. הרווח התפעולי החזק והצמיחה בהכנסות Azure מספקים לחברה בסיס פיננסי משמעותי יותר להשקעות, אך היא עדיין צריכה להוכיח שצריכת Azure, מנויי Copilot וההתחייבויות החוזיות יפיקו תשואה מספקת ככל שהוצאות התשתית יגדלו.

המשקיעים לא הגיעו למסקנה גורפת שספקיות הענן הגדולות ינטשו את ההשקעות ב-AI. רויטרס דיווחה כי תשומת הלב בשוק עברה לשאלה אילו חברות יפיקו את התשואה הטובה ביותר בטווח הארוך ממחזור ההשקעות. במקביל, סקר של Bank of America מצא כי 38% ממנהלי הקרנות זיהו את הוצאות ההון של חברות הענן הגדולות על AI כמקור הפוטנציאלי הגדול ביותר לאירוע אשראי מערכתי.

אין כאן בהכרח סתירה. משקיעים יכולים להאמין שהביקוש אמיתי ושההשקעות יימשכו, ובו בזמן להטיל ספק במשך הזמן שיידרש להחזיר את ההשקעה, בצורכי המימון ובתשואה הסופית על כל דולר שיוזרם לתשתיות.

מה מלמד הרבעון של מיקרוסופט על מרוץ הענן וה-AI?

מיקרוסופט יצאה מהרבעון כמתחרה המשולבת ביותר מסחרית בתחום הענן וה-AI — לא כמובילת הענן הבלתי מעורערת. חציית רף 100 מיליארד הדולר של Azure, צמיחה רבעונית של 43%, יותר מ-30 מיליון מושבים בתשלום של Copilot וצבר התחייבויות של 678 מיליארד דולר מספקים עדות חזקה במיוחד לכך שהביקוש ל-AI מגיע לתקציבי הארגונים.

AWS עדיין מחזיקה בהיקף הענן המדווח הגדול ביותר, ואילו Google Cloud מציגה את קצב הצמיחה החזק ביותר. ההשוואה גם מסבירה מדוע שום מדד יחיד אינו מכריע את המרוץ: צמיחה באחוזים מעניקה יתרון ל-Google, היקף מוחלט מעניק יתרון ל-AWS, והפצת מוצרים לצד ביקוש ארגוני שכבר מגובה בחוזים מעניקה למיקרוסופט יתרון מסוג אחר.

השלב הבא יימדד פחות לפי כותרות הצמיחה ויותר לפי ביצוע. שלוש הספקיות יצטרכו להפוך צברי הזמנות לקיבולת פרוסה, קיבולת פרוסה לשימוש בפועל של לקוחות, ושימוש של לקוחות לתזרים מזומנים חופשי ולתשואה יציבים. התוצאות של מיקרוסופט מראות שהזדמנות הענן וה-AI כבר מייצרת הכנסות אמיתיות. הן עדיין לא מוכיחות שבשלות תשתיות ה-AI תהיה רווחית באותה מידה.