היא סבלה ממחלת ים, לא דיברה מנדרינית – והפכה לאסטרונאוטית הראשונה מהונג קונג

על אף תעודות אלה, היא לא דמתה בתחילה למועמדת טיפוסית לאסטרונאוט. לאי סיפרה שהיא סובלת ממחלת ים ומתקשה בחום – שתי בעיות שעלולות להיראות כבלתי תואמות לדרישות הפיזיות הקיצוניות של אימון אסטרונאוטים. היא גם ציינה שלא הייתה תלמידה מצטיינת בילדותה וכי לא דיברה מנדרינית שוטפת בתחילת הדרך.

במקום לראות במכשולים אלה כפוסלים, לאי ניגשה להזדמנות בגישה פשוטה: "בואו ננסה." מאוחר יותר היא אמרה ש**"כוח רצון טהור"** עזר לה לעבור חלקים מתהליך המיון.

לשרוד את תהליך המיון

גיוס האסטרונאוטים הסיני הוא תחרותי ותובעני פיזית ביותר. מועמדים חייבים לעבור סבבים מרובים של בדיקות רפואיות, הערכה פסיכולוגית ומבחנים פיזיים אינטנסיביים.

במהלך האימונים, לאי חוותה חוויות האופייניות להכשרת אסטרונאוטים, כולל מבחני צנטריפוגה שיכולים לדחוף את הגוף לקצה גבולו ואף לגרום לראייה מטושטשת זמנית. למרות ההיסטוריה של מחלת הים, היא השלימה בהצלחה את ההערכות הנדרשות והתקדמה בשלבי המיון.

היכולת שלה להתמיד במבחנים אלה סייעה לה לזכות במקום בצוות האסטרונאוטים הסיני.

כמעט שנתיים של אימונים אינטנסיביים

לאי הצטרפה רשמית לתוכנית האסטרונאוטים באוגוסט 2024 כמומחית מטען המייצגת את הונג קונג.

משם, עומס העבודה גבר באופן דרמטי. לפי גורמים בסוכנות החלל המאוישת הסינית, היא השלימה:

• יותר מ-200 נושאי אימון בקטגוריות טכניות שונות
• מעל 1,700 שעות אימון המכסות מערכות חלל, פעולות משימה והליכי ניסוי מדעיים

ההכנה הזו נמשכה כמעט שנתיים וכללה התניה פיזית והדרכה טכנית מיוחדת לביצוע ניסויים במסלול.

התגברות על מחסום השפה

אתגר נוסף היה השפה. בתחילת הדרך, מנדרינית לא הייתה שפת העבודה העיקרית של לאי. באמצעות אימונים ושימוש יומיומי בצוות האסטרונאוטים, היא השתפרה משמעותית.

בזמן ההכרזה על צוות שנג'ואו 23, לאי דיברה בעיקר במנדרינית במסיבת עיתונאים במרכז שיגור הלוויינים ג'יוצ'ואן בסין – עדות לכמה היא הסתגלה במהלך התוכנית.

משימת שנג'ואו 23 ההיסטורית

לאי קאי-יינג נבחרה בסופו של דבר כמומחית מטען למשימת שנג'ואו 23, האחראית על הפעלת ציוד ניסויים מדעי בתחנת החלל טיאנגונג.

בחירתה מסמנת כמה אבני דרך:

• האסטרונאוטית הראשונה מהונג קונג שמצטרפת לתוכנית החלל הלאומית הסינית
• חלק מצוות המבצע מחקר מדעי במסלול

עבור לאי, ההישג משקף שנים של הכנה והתמדה, ולא רקע אסטרונאוטי קונבנציונלי.

הלקח האמיתי מהמסע של לאי קאי-יינג

הסיפור של לאי בולט משום שהוא סותר את התפיסה שאסטרונאוטים חייבים להתחיל כמועמדים מושלמים. היא התחילה עם חסרונות ברורים – אי נוחות פיזית בסביבות תנועה, מחסום שפה, ומאבקים אקדמיים שהיא עצמה הודתה בהם.

מה שנשא אותה בסופו של דבר היה מאמץ עקבי: להגיש מועמדות למרות הספקות, לסבול את תהליך המיון, להשלים מאות תוכניות אימון, ולשפר בהתמדה את הכישורים שחסרו לה.

במילותיה שלה, נקודת המפנה הייתה פשוט ההחלטה לנסות.