טוקאייב קרא לפוטין להקפיא את המלחמה באוקראינה. יומיים לאחר מכן נחתמו צווים לשיתוף פעולה צבאי

לדבריו, ערבויות ביטחוניות מצד המעצמות, ובהן רוסיה, עשויות לאפשר התקדמות לעבר שלום המיוחל . טוקאייב גם הדגיש את המחיר האנושי של המלחמה: הוא אמר כי "זו בושה" שצעירים נהרגים, וכי "צריך לעצור את כל זה" .

במה שנשמע כהתבטאות חריגה במיוחד מצד בעלת ברית של מוסקבה, טוקאייב הוסיף כי אינו מבין עד היום מדוע רוסיה פתחה בתוקפנות נגד אוקראינה. לדבריו, "אופי הסכסוך הזה אינו ברור לחלוטין לרבים, כולל לנו" .

פוטין לא הגיב בפומבי לדברים במהלך החלק הפתוח של האירוע .

הקרמלין: הקפאת הלחימה "אינה אפשרית"

התגובה הרוסית הגיעה בתוך שעות. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר כי הקפאת הסכסוך "כשלעצמה אינה אפשרית", בהתחשב בעמדה הנוכחית של קייב .

פסקוב טען כי פוטין סיפק לטוקאייב הסבר מפורט מדוע לדעת מוסקבה לא ניתן להקפיא את הלחימה בשלב זה . העמדה שהציג הקרמלין הייתה שרוסיה צריכה להשיג תחילה את יעדיה בשדה הקרב, ורק לאחר מכן ניתן יהיה לשקול הפסקה .

"מבחינתנו, התנאי המרכזי הוא שעלינו להשיג את מטרותינו", אמר פסקוב, תוך הצגת עמדת קייב כמכשול המרכזי בדרך להקפאת הסכסוך .

קייב בירכה: "מסר מציאותי, מתוזמן וחכם"

באוקראינה התקבלה הצעתו של טוקאייב באופן שונה לחלוטין. שר החוץ אנדריי סיביחה בירך על הקריאה ואמר כי מדובר ב"מסר מציאותי, מתוזמן וחכם" .

סיביחה ציין כי אוקראינה כבר הציעה לעצור את המלחמה לאורך קווי החזית הנוכחיים ולעבור למסלול דיפלומטי — אך הקרמלין ממשיך לדחות את האפשרות הזו .

"השורה התחתונה: מוסקבה צריכה להרגיש לחץ גדול יותר לפני שתקבל הצעות שלום מציאותיות", כתב שר החוץ האוקראיני .

יומיים לאחר מכן: צווים לעדכון הסכמים צבאיים

ב־27 ביולי 2026, יומיים בלבד לאחר הקריאה הפומבית של טוקאייב, חתם פוטין על שני צווים שאישרו לממשלת רוסיה לפתוח במשא ומתן עם קזחסטן ואוזבקיסטן על תיקון הסכמים קיימים לשיתוף פעולה צבאי־טכנולוגי .

אין מדובר עדיין בשינויים שכבר נכנסו לתוקף, אלא באישור לפתוח במגעים לעדכון ההסכמים.

הצו הנוגע לקזחסטן מתייחס להסכם שנחתם ב־24 בדצמבר 2013. ההסכם מסדיר מכירת נשק רוסי לקזחסטן, אספקה הדדית של מוצרים צבאיים, העברת טכנולוגיה והגנה על מידע מסווג .

הצו הנוגע לאוזבקיסטן מתייחס להסכם שנחתם ב־29 בנובמבר 2016, ובו סעיפים דומים הנוגעים לשיתוף פעולה צבאי־טכנולוגי .

המסמכים פורסמו בפורטל הרשמי של רוסיה למידע משפטי, ודווחו על ידי כלי תקשורת ברוסיה ובמרכז אסיה .

הרקע: סנקציות ושרשראות אספקה צבאיות

כמה מקורות בשפה הרוסית דיווחו כי היוזמה לעדכון ההסכמים נולדה "על רקע הסנקציות המערביות נגד רוסיה" . האיחוד האירופי אסר על יצוא לרוסיה של נשק, מוצרים צבאיים ומגוון רחב של מוצרים בעלי שימוש כפול — בהם רכיבים אלקטרוניים, מנועים וחלקים לרחפנים. ארצות הברית, האיחוד האירופי, בריטניה ויפן אף גיבשו רשימה של 50 קטגוריות מוצרים שלטענתן רוסיה מבקשת לרכוש לצרכים צבאיים, ובהן שבבים, ציוד אופטי וחלקי תעופה .

ההסכמים הקיימים אינם עוסקים רק במכירת נשק רוסי לקזחסטן ולאוזבקיסטן. הם כוללים גם אספקה הדדית של ציוד ומוצרים צבאיים, ולכן עשויים לאפשר לשותפות המרכז־אסייתיות לספק לרוסיה מוצרים שקשה לה להשיג ממקורות מערביים . עם זאת, המקורות אינם מציגים הוכחה לכך שהצווים עצמם נועדו להעביר מוצר מסוים או לעקוף סנקציה מסוימת.

מה אפשר ללמוד מהרצף הזה?

הרצף — קריאה פומבית לשלום מצד בעלת ברית קרובה, דחייה מהירה מצד הקרמלין, ולאחר מכן אישור לקידום קשרים צבאיים עם מדינות מרכז אסיה — ממחיש את המרחב המצומצם שבו פועלות מדינות כמו קזחסטן.

טוקאייב ניסה לשמור על מה שכינה "יחסי ברית" עם רוסיה, ובמקביל להשמיע בפומבי קריאה לעצירת המלחמה . מנגד, הצווים שעליהם חתם פוטין מצביעים על כך שמוסקבה ממשיכה להעניק עדיפות לחיזוק מסגרות שיתוף הפעולה הצבאיות שלה באזור.

לפי המכון לחקר המלחמה (ISW), פוטין השתמש ככל הנראה בהצעת ההקפאה של קזחסטן כדי להצדיק את המשך הצורך בהישגים בשדה הקרב — ולא כדי להפוך את ההצעה לבסיס למשא ומתן .