למכירת האג״ח הצרפתיות היו שני מנועים שפעלו במקביל: עליית מחירי האנרגיה הכבידה על אג״ח ממשלתיות ברחבי אירופה, ובצרפת נוספו מחאות ואי־ודאות לגבי מצבה של הקופה הציבורית. ב־21 באוקטובר דיווחה רויטרס כי תשואת האג״ח הצרפתית ל־10 שנים הגיעה ל־5% — לראשונה מאז 2002.
17
20 המשמעות היא שהמשקיעים דרשו פיצוי גבוה יותר כדי להלוות כסף לממשלת צרפת; הנתון לבדו אינו מעיד שהחל משבר חוב ריבוני.
ירידות בשוק כולו — ולחץ מוגבר על צרפת
מחירי אג״ח ותשואות נעים בכיוונים מנוגדים: כשהמחירים יורדים, התשואות עולות. ב־21 באוקטובר עלו תשואות האג״ח בגוש האירו, לאחר שמחיר הנפט חזר ליותר מ־110 דולר לחבית והתגברו החששות מאינפלציה ומעלויות מימון גבוהות. האג״ח הצרפתיות בלטו לרעה: תשואת האג״ח הממשלתית ל־10 שנים, המכונה OAT, עלתה ביותר מ־16 נקודות בסיס במהלך השבוע. זאת לעומת עלייה ממוצעת של 5.4 נקודות בסיס בכלכלות הגדולות, לפי דיווח שהתבסס על נתוני LSEG.
20
29
החשש בשווקים מסביר את העלייה הכללית בתשואות. העלייה החדה יותר בצרפת מצביעה על דאגה נוספת שנוגעת למדינה עצמה: המשקיעים בחנו מחדש את הסיכונים התקציביים ואת היכולת הפוליטית להתמודד איתם.
17
20
מה מלמד הפער מול האג״ח הגרמניות?
הפער בין תשואת האג״ח הצרפתיות (OAT) לתשואת האג״ח הגרמניות (Bund) מבטא את התוספת שהמשקיעים דורשים כדי להחזיק בחוב של צרפת במקום בחוב של גרמניה. כשהפער מתרחב, עולה פרמיית הסיכון שהם מייחסים להלוואה לצרפת. רויטרס תיארה את הפער במונחים אלה ודיווחה כי ב־19 באוקטובר הוא הגיע ל־146 נקודות בסיס, לאחר שהתרחב במהלך אותו יום.
19
הדיווחים הזמינים אינם תומכים בטענה שהפער הגיע לשיא חדש של 159.4 נקודות בסיס ב־21 באוקטובר. בלומברג דיווחה כי הפער הגיע ל־154 נקודות בסיס ב־20 באוקטובר, וכי השיא הקודם היה 159 נקודות בסיס.
21 ההבחנה חשובה: המכירה הייתה חריפה, אך הדיווחים המצוטטים מציבים את הנתון שמתקרב ל־159 מוקדם יותר בחודש, ולא ביום רביעי.
המחאות חידדו את השאלה אם הממשלה תוכל לצמצם את הגירעון
המשקיעים לא הגיבו להפגנות לבדן. המחאות והמהומות הוסיפו לחץ על ממשלה שמנסה לייצב את מצבה הכספי, והבליטו את הקושי הפוליטי שבהעברת צעדים לצמצום הגירעון.
17
20 כבר ב־19 באוקטובר דיווחה רויטרס כי תשואת האג״ח הצרפתית ל־10 שנים עלתה ב־13 נקודות בסיס ל־4.9%, בעוד תשואת האג״ח הגרמנית עלתה בארבע נקודות בסיס.
19
לשיבושים הייתה גם השפעה עסקית מדידה. רשת הקמעונאות קרפור הורידה את תחזית הרווח השנתית שלה, וציינה כי מהומות, ביזה ועוצר העלו עלויות ושיבשו את הפעילות בחנויות.
1 ההודעה אינה מוכיחה מה הייתה ההשפעה הכוללת של המהומות על המשק, אך היא ממחישה כיצד שיבושים ממושכים עלולים לפגוע בעסקים. מבחינת המשקיעים באג״ח, השאלה המרכזית הייתה אם הלחץ החברתי והפוליטי יקשה על הממשלה לבצע את התוכנית לצמצום הגירעון.
התקציב הוא החוליה שמחברת בין הפוליטיקה לעלות ההלוואות
בדיווחים הוזכרה תוכנית להתאמה תקציבית בהיקף של 54 מיליארד אירו בתקציב צרפת ל־2027, וכן ממשלה שאין לה רוב בפרלמנט.
5 מבחינת השווקים, השאלה אינה רק אם הממשלה תציג תוכנית חיסכון, אלא אם תצליח לגייס לה תמיכה מספקת ולהעביר אותה — ואם התוכנית תשפר את התחזית הפיסקלית. אם המשקיעים יפקפקו ביכולת הממשלה לעמוד ביעדיה, הם עשויים לדרוש תשואה גבוהה יותר על החוב הצרפתי.
כך עלול להיווצר מעגל שמקשה על הממשלה: ספקות בנוגע לצמצום הגירעון דוחפים את עלויות המימון כלפי מעלה, והוצאות הריבית הגבוהות יותר מקשות עוד יותר על המשימה התקציבית. עם זאת, תחזיות לגבי ההשלכות האפשריות של כישלון בהעברת התקציב אינן תוצאות שכבר נקבעו. הדיווחים הזמינים תומכים בכך שקיימים חששות תקציביים ופוליטיים, אך אינם מאמתים כל תחזית גירעון או מועד יעד שהופיעו בפרסומים שונים.
5
6
בחינת הדירוג של מודי׳ס הוסיפה מוקד של אי־ודאות
דיווחים בני התקופה ציינו כי מודי׳ס צפויה לבחון ב־23 באוקטובר את דירוג האשראי Aa3 של צרפת, שלו תחזית שלילית.
2
3 הבחינה הפכה למוקד אפשרי של אי־ודאות בשווקים, אך תחזית שלילית אינה הורדת דירוג, וגם ציפיות המשקיעים אינן קובעות מה תהיה החלטת סוכנות הדירוג.
מה המכירה בשוק מלמדת — ומה לא
העלייה בתשואה והתרחבות הפער מול גרמניה מלמדות שהמשקיעים מתמחרים אי־ודאות רבה יותר בנוגע לתקציב הצרפתי ולמצב הפוליטי. הן אינן מוכיחות לבדן שהלחץ התפשט למשבר חוב ריבוני רחב באירופה. ב־14 באוקטובר אמר נציב הכלכלה של האיחוד האירופי, ולדיס דומברובסקיס, לרויטרס כי אין סימנים למשבר חוב חדש בגוש האירו, ובמקביל הזהיר שעל הממשלות לנהוג באחריות פיסקלית עם עליית עלויות המימון.
22
לכן, ההסבר הזהיר ביותר לעלייה ב־21 באוקטובר הוא זעזוע באמון המשקיעים ביכולת של צרפת לנהל את תקציבה — על רקע חששות רחבים יותר מאינפלציה. השאלה אם התמחור החדש יישאר תלויה, בין היתר, בדרך שבה הממשלה תתמודד עם אתגר התקציב ובשאלה אם הלחץ הפוליטי והחברתי ייחלש.