EDF עצמה המעיטה בחשיבות אובדן האנרגיה הכולל, והעריכה אותו ב-1 TWh בלבד ביוני ו-2 TWh ביולי . אבל הקיבולת שהושבתה בשיאים, ותזמון ההפסדים האלה, הם שהניעו את מחירי השוק כלפי מעלה והלחיצו את פעילות הרשת.
השפעת גל החום לא הוגבלה לצרפת. כשההיצע הגרעיני הצרפתי התהדק ומהירות הרוח בגרמניה האטה בו-זמנית, מחירי החשמל הספוטיים באירופה זינקו בלמעלה מ-20%, כשמחירי היום-קדימה בצרפת הגיעו לשיאי קיץ . צרפת בדרך כלל מייצאת כמויות משמעותיות של חשמל למדינות שכנות; כשהתפוקה שלה הצטמצמה, היצוא ירד בחדות, והפעיל לחץ כלפי מעלה על המחירים ברחבי מערב אירופה.
מזרחה יותר, התפתחה בעיה שונה אך חמורה לא פחות. נהר הדנובה – המספק מי קירור לכורים ברומניה ובהונגריה – ירד לרמות שפל היסטוריות. ברומניה, זרימת הנהר ירדה מתחת ל-1,500 מ"ק לשנייה, כשליש בלבד מהזרימה התקינה ליולי . זה אילץ את חברת Nuclearelectrica הממשלתית הרומנית לסגור את שני הכורים בתחנת צ'רנוודה – הפעם הראשונה שבה מפלס מים נמוך גרם לסגירה מוחלטת
. רומניה הכריזה על כוננות לאומית, ומנהל התחנה אמר שאינו מצפה לחידוש הפעילות תוך עשרה ימים
.
בהונגריה השכנה, תחנת הכוח הגרעינית פאקס מהתקופה הסובייטית – המספקת כמעט מחצית מתצרוכת החשמל של המדינה – נאלצה לקצץ בתפוקה בחדות כשמי הדנובה הנסוגים הותירו את פתחי יניקת הקירור שלה ללא גישה לנהר. התפוקה צנחה לקצת מעל 10% מיכולתה בתחילת אוגוסט, וראש ממשלת הונגריה הזהיר מפני סגירה מוחלטת – הראשונה בתולדות התחנה בת 44 השנים – שעומדת בפתח . הונגריה נמנעה בקושי מסגירה מלאה, אך פעלה בהספק מופחת מאוד במשך שבועות.
רומניה נקטה צעדי חירום חסרי תקדים, כולל פיצוץ סלעים ובניית סכר להפניית מי קירור לכור האחרון שלה . הצעדים האריכו את חיי הכור בכמה ימים, אך לא מנעו את הסגירה הסופית.
בתוך המשבר, האנרגיה הסולארית הציגה הישג היסטורי. על פי ניתוח של מכון המחקר לאנרגיה Ember, אנרגיה סולארית סיפקה 25% מצריכת החשמל של האיחוד האירופי ביוני 2026 – 52 TWh שיא – כשהיא עוקפת לראשונה בחודש בודד את הגרעין (21%), הגז (15%), הרוח (14%), ההידרו (12%) והפחם (8%) . ייצור סולארי ביולי הגיע ל-55 TWh, ושמר על הנתח השיא
.
גל החום עצמו תרם לתוצאה הזו: קרינת שמש גבוהה הגבירה את תפוקת הפאנלים, בעוד החום הניע זינוק בביקוש למזגנים, מה שהפך את תרומת הסולאר בשעות היום לחיונית לעמידה בעומסי השיא.
אבל תנופת הסולאר הגיעה עם בעיה מבנית מוכרת: פער היצע חד לאחר השקיעה, כשהביקוש עדיין גבוה. היעדר כורים גרעיניים זמינים משמעותו שאין מקור אספקה גמיש שיכול למלא את הפער – מה שמדגיש את הצורך הדחוף במערכות אחסון סוללות רחבות היקף להסטת עודפי הסולאר לשעות הערב.
חברת EDF הצרפתית דיווחה על EBITDA של 14.1 מיליארד יורו במחצית הראשונה של 2026, ירידה של 8.7% לעומת השנה הקודמת . החברה הורידה את תחזית הרווח השנתי (EBITDA) לכ-10% מתחת לשנת 2025, תוך ציון ירידת מחירי השוק והשפעת גלי החום על ייצור החשמל (גרעיני והידרו) . EDF העריכה כי אובדן התפוקה הגרעיני עקב החום עמד על 1 TWh ביוני ו-2 TWh ביולי
.
הקיץ של 2026 וידא שלכל מקור אנרגיה דל-פחמן יש נקודת תורפה: גרעין תלוי במי קירור שבצורת הופכת לנדירים, סולאר אינו פעיל בלילה, רוח תלויה במזג האוויר, והידרו סובל מבצורת. המשבר הדגיש את הצורך בגיוון אסטרטגי, תשתיות אחסון בהיקף גדול והתאמת תכנון תחנות הכוח לעולם חם ויבש יותר.
הנציבות האירופית הגדירה את מצב רשת החשמל כ"לחוץ אך לא קריטי", אך גלי חום עתידיים צפויים לאתגר את היציבות .
התשובה ל"אפקט הקיץ" אינה נטישת הפחמן, אלא חיזוק הרשת – עם אחסון, הולכה חוצת גבולות, והסתמכות מחושבת על מגוון מקורות.