שיא שנתי לא אומר שהשוק פעל ללא הפרעה. לפי נתוני המכון למימון בינלאומי (IIF) שדווחו בספטמבר, ממשלות בשווקים המתעוררים הנפיקו אג״ח במטבע חוץ בהיקף של 190 מיליארד דולר בינואר–אוגוסט 2026, לעומת 160 מיליארד דולר בתקופה המקבילה ב־2025 — עלייה של 30 מיליארד דולר, או 18.75%. הנפקות נוספות בהיקף של כ־10 מיליארד דולר העלו את הסכום המדווח מתחילת השנה לכ־200 מיליארד דולר.
5
39
שיא שנתי, גם עם עצירה באמצע
השנה נפתחה בקצב גיוס גבוה. עם פרוץ המלחמה באיראן עלו עלויות הגיוס ומכירות האג״ח כמעט נעצרו. לפי מעקב הנפקות של קרן המטבע הבינלאומית, ממשלות גייסו במרץ רק 4.1 מיליארד דולר במטבעות קשים — כ־60% פחות מבמרץ אשתקד. כשהתנאים אפשרו זאת, ההנפקות התחדשו: בתחילת אפריל מכרה פולין אג״ח דולריות בהיקף של 6 מיליארד דולר, לפדיון בעוד חמש, עשר ו־30 שנה.
38
7
ערב הסעודית ממחישה את הביקוש שקדם לשיבוש. בינואר היא גייסה 11.5 מיליארד דולר בהנפקת אג״ח דולריות בארבע סדרות, וקיבלה הזמנות בהיקף של כ־31 מיליארד דולר — פי 2.7 בערך מהסכום שנמכר. הזמנות מעידות על עניין מצד משקיעים, אך אינן זהות להקצאה הסופית של האג״ח.
57
58 לפי דיווח מספטמבר, ערב הסעודית וקטר חזרו בהמשך להנפקות דולריות ששווקו לציבור לראשונה מאז פרוץ המלחמה. הנתונים מצביעים על גיוס מוקדם ועל פתיחה מחודשת של השוק, אך אינם מוכיחים כמה מהגיוס המוקדם במדינות המפרץ נעשה בכוונה לקראת העימות.
39
גם מקסיקו וטורקיה בלטו בגיוסים בשוק האג״ח הבינלאומי. לפי בלומברג, לווים מכל אחת מהן, וכן מפולין ומערב הסעודית, גייסו יותר מ־10 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2026. הנתון הזה כולל ממשלות וחברות, ולכן אי אפשר לייחס את מלוא הסכומים להנפקות הממשלתיות הכלולות בשיא של 190 מיליארד דולר. גיוס נוסף של טורקיה שתואר בדיווח מספטמבר היה מתוכנן באותה עת, ולא גיוס שכבר הושלם.
17
39
למה המשקיעים חזרו?
לפי נתוני IIF שדווחו ברויטרס, באפריל נרשמה כניסה נטו של 58.3 מיליארד דולר להשקעות בתיקי ניירות ערך בשווקים המתעוררים, לאחר יציאה נטו של 66.2 מיליארד דולר במרץ. הנתונים כוללים מניות לצד אג״ח: הם מעידים על התאוששות בתיאבון לסיכון, לא על היקף רכישות של אג״ח ממשלתיות דווקא.
43 בלומברג דיווחה גם כי מרווחי התשואה של אג״ח בינלאומיות משווקים מתעוררים היו הצרים ביותר זה כמעט שני עשורים. גם כשעליית התשואות על אג״ח ממשלת ארה״ב מייקרת את הגיוס בדולרים, המרווח הנוסף שמשקיעים דורשים בגין סיכון האשראי יכול להישאר צר.
17
רויטרס מצביעה על רפורמות, שוקי הון מקומיים עמוקים יותר, יתרות מטבע חוץ חזקות ובסיס רחב יותר של משקיעים מקומיים כגורמים שמפחיתים את פגיעותן של חלק מהמדינות לזעזועים. זו אינה חסינות: המלחמה הביאה גם אינפלציה, לחץ על התקציבים ושיבושים בסחר בכלכלות מתעוררות.
34
37
מה המספרים אינם אומרים?
סוכנות הדירוג פיץ׳ צופה שערב הסעודית תישאר בין המנפיקות הגדולות בשווקים המתעוררים של חוב דולרי וסוקוק — איגרות חוב אסלאמיות. היא מעריכה כי שוק החוב הסעודי יגיע להיקף של 600 מיליארד דולר בחוב עומד ב־2026. זו תחזית להיקף רחב של חוב שטרם נפרע, בין היתר על רקע צורכי מימון בענפים שונים וגירעונות תקציביים; אין פירושה שהממשלה תנפיק השנה אג״ח דולריות חדשות בסכום הזה.
49
לדברי הכלכלן מוחמד אל־עריאן, גל ההנפקות מוסיף לחץ על תשואות האג״ח בעולם בשוליים, אך היקפו עדיין קטן בהרבה מזה של הנפקות בכלכלות מפותחות ובחברות טכנולוגיה. כלומר, הוא מגביר במידת מה את התחרות על כספי המשקיעים — בלי שההערכה הזו מכמתת את השפעתו על התשואות.
15