שתי מסגרות, שתי תפיסות של שיתוף פעולה

Pax Silica: אבטחת התשתיות שמאחורי ה-AI

Pax Silica היא היוזמה בהובלת ארצות הברית. לפי הדיווחים, היא נועדה לתאם בין שותפות בנוגע למשאבים ולטכנולוגיות שקובעים את יכולתן לפתח בינה מלאכותית — בהם מודלים מתקדמים, מוליכים למחצה ומינרלים קריטיים.

לכן לא מדובר רק בהצהרה דיפלומטית. היוזמה משמשת גם מסגרת לתיאום גישה לחלקים אסטרטגיים באקוסיסטם של ה-AI ולבניית קשרי אספקה בין מדינות שוושינגטון מגדירה כשותפות מהימנות. בין המדינות שנקשרו ליוזמה הוזכרו יפן, אוסטרליה ודרום קוריאה.

המסר האמריקאי המדווח הוא שמדינה אינה יכולה להיות חברה ב-Pax Silica ובמקביל להשתתף ביוזמות מתחרות שהציפיות שלהן סותרות את התחייבויותיה. עם זאת, המידע הקיים מתאר טיוטת מכתב ואזהרה מתוכננת — לא מדיניות שהושלמה, ולא עונשים מוגדרים לכל סוג של שיתוף פעולה עם סין.

WAICO: החלופה שמרכזה בשנגחאי

WAICO — הארגון העולמי לשיתוף פעולה בבינה מלאכותית — הוקם בשנגחאי ב-16 ביולי כארגון בין-ממשלתי עצמאי, שמטהו בעיר. מטרותיו המוצהרות כוללות שיתוף פעולה בינלאומי וממשל עולמי בתחום ה-AI, תוך דגש על פיתוח בטוח, הוגן ומועיל לציבור. בעת הקמתו חתמו 29 מדינות על ההסכם המייסד.

בהמשך מסרה סין כי עד אמצע אוגוסט הצטרפו לארגון 38 חברות מייסדות. כך נוצר פער בין 29 הממשלות שדווח כי חתמו על ההסכם הראשוני לבין המספר הגדול יותר שהציגו גורמים סיניים בהמשך.

החברות הראשונית ב-WAICO מרוכזת בעיקר במדינות הדרום הגלובלי ובמדינות שאינן מערביות. בדיווחים הוזכרו רוסיה, ברזיל, דרום אפריקה, אינדונזיה, מלזיה ופקיסטן, וכן צוין כי אף דמוקרטיה מערבית מרכזית לא נכללה בין המייסדות הראשונות.

מדוע וושינגטון מבקשת להגביל את הגישה הסינית ל-AI?

האסטרטגיה האמריקאית המדווחת נועדה למנוע מסין גישה יציבה למשאבים אסטרטגיים של תעשיית ה-AI דרך מדינות שותפות ואקוסיסטמים טכנולוגיים משותפים. הטיוטה מקשרת במפורש בין Pax Silica לבין מודלים של AI, שבבים ומינרלים קריטיים.

לשליטה במשאבים האלה יש משמעות שחורגת מתחרות מסחרית. גישה לשבבים מאפשרת מחשוב מתקדם; מודלים ותשתיות נלוות משפיעים על היכולת לבנות ולהפעיל מערכות AI; ומינרלים קריטיים חיוניים לחלקים משרשרת האספקה של החומרה. באמצעות ארגון שיתוף הפעולה סביב המשאבים הללו, וושינגטון מבקשת לצמצם את האפשרות שסין תנצל שותפויות בינלאומיות וגישה לשרשראות אספקה כדי להרחיב את השפעתה הטכנולוגית, הכלכלית או הביטחונית.

הראיות הזמינות כאן תומכות בהסבר הקשור לאבטחת שרשראות אספקה ולטכנולוגיה. הן אינן מוכיחות שהטיוטה תוביל אוטומטית לעונש מסוים בתחום השבבים, הענן או ההשקעות עבור כל מדינה שתצטרף ל-WAICO. ההבחנה חשובה: המרכיב המדווח והברור הוא איום בהדרה ממסגרת Pax Silica, בעוד שההשלכות המעשיות המדויקות עדיין אינן ברורות.

"ריבונות דיגיטלית": שינוי המסגור הסיני

התגובה הסינית מנסה להסיט את הדיון מבחירה פשוטה בין וושינגטון לבייג׳ינג. לפי המסגור של בייג׳ינג, לכל מדינה צריכה להישמר הזכות לבחור את שותפותיה הטכנולוגיות, את הכללים שיחולו עליה ואת מסלול הפיתוח שלה — בהתאם לתנאיה ולצרכיה הלאומיים.

המסר הזה רלוונטי במיוחד למדינות מתפתחות, שעשויות לרצות תשתיות או שיתוף פעולה סיני, ובמקביל לשמור על גישה לשווקים, להשקעות, לשבבים או לשותפויות טכנולוגיות אמריקאיות. מנקודת מבט זו, בחירה כפויה אינה אמצעי ביטחון ניטרלי, אלא ניסיון להפוך את הגישה לטכנולוגיה לכלי של משמעת פוליטית.

סין משתמשת בשפה דומה גם בעמדתה הרחבה יותר בנושא ממשל דיגיטלי: היא קוראת לכבד ריבונות דיגיטלית, לקדם פיתוח מכליל ולהתנגד למצור טכנולוגי. הרעיון המרכזי הוא שממשלות צריכות להיות מסוגלות להשתתף בכמה מסגרות שיתוף פעולה בלי לוותר על השליטה באסטרטגיה הטכנולוגית הלאומית שלהן.

הסתירה שבמרכז התחרות

ההתנגדות של בייג׳ינג לעימות בין גושים אינה אומרת שהתחרות נעלמת. WAICO הוא מוסד בחסות סין, והוא עשוי להעניק לבייג׳ינג השפעה רבה יותר על ממשל ה-AI, על תקנים ועל קשרים טכנולוגיים — גם כשהוא מציג את עצמו כמסגרת מכלילה ומכוונת לפיתוח. אנליסטים תיארו את חברות הארגון ככזו שמורכבת ברובה ממדינות שאינן מערביות וממדינות הדרום הגלובלי.

כאן טמון המתח המרכזי: ארצות הברית משתמשת בגישה לקואליציה ולשרשראות אספקה אסטרטגיות כדי לעודד התיישרות; סין משתמשת בשפה של ריבונות, הכלה ושיתוף פעולה לפיתוח כדי לערער על ההנחה שמדינות חייבות להתיישר. שתי הגישות מתחרות על השפעה מול אותן ממשלות — ועל הכללים שיעצבו את השלב הבא של מהפכת ה-AI.

עבור 35 המדינות שחתמו על ההצהרה האמריקאית, השאלה המעשית אינה רק איזו מסגרת מציעה שיתוף פעולה טוב יותר בתחום הבינה המלאכותית. השאלה היא האם השתתפות בקואליציה אמריקאית לשרשראות אספקה יכולה להתקיים במקביל לחברות בארגון ממשל סיני — וכמה אוטונומיה תישאר לכל מדינה אם התשובה תהיה שלילית.

שתי מסגרות, שתי תפיסות של שיתוף פעולה

Pax Silica: אבטחת התשתיות שמאחורי ה-AI

Pax Silica היא היוזמה בהובלת ארצות הברית. לפי הדיווחים, היא נועדה לתאם בין שותפות בנוגע למשאבים ולטכנולוגיות שקובעים את יכולתן לפתח בינה מלאכותית — בהם מודלים מתקדמים, מוליכים למחצה ומינרלים קריטיים.

לכן לא מדובר רק בהצהרה דיפלומטית. היוזמה משמשת גם מסגרת לתיאום גישה לחלקים אסטרטגיים באקוסיסטם של ה-AI ולבניית קשרי אספקה בין מדינות שוושינגטון מגדירה כשותפות מהימנות. בין המדינות שנקשרו ליוזמה הוזכרו יפן, אוסטרליה ודרום קוריאה.

המסר האמריקאי המדווח הוא שמדינה אינה יכולה להיות חברה ב-Pax Silica ובמקביל להשתתף ביוזמות מתחרות שהציפיות שלהן סותרות את התחייבויותיה. עם זאת, המידע הקיים מתאר טיוטת מכתב ואזהרה מתוכננת — לא מדיניות שהושלמה, ולא עונשים מוגדרים לכל סוג של שיתוף פעולה עם סין.

WAICO: החלופה שמרכזה בשנגחאי

WAICO — הארגון העולמי לשיתוף פעולה בבינה מלאכותית — הוקם בשנגחאי ב-16 ביולי כארגון בין-ממשלתי עצמאי, שמטהו בעיר. מטרותיו המוצהרות כוללות שיתוף פעולה בינלאומי וממשל עולמי בתחום ה-AI, תוך דגש על פיתוח בטוח, הוגן ומועיל לציבור. בעת הקמתו חתמו 29 מדינות על ההסכם המייסד.

בהמשך מסרה סין כי עד אמצע אוגוסט הצטרפו לארגון 38 חברות מייסדות. כך נוצר פער בין 29 הממשלות שדווח כי חתמו על ההסכם הראשוני לבין המספר הגדול יותר שהציגו גורמים סיניים בהמשך.

החברות הראשונית ב-WAICO מרוכזת בעיקר במדינות הדרום הגלובלי ובמדינות שאינן מערביות. בדיווחים הוזכרו רוסיה, ברזיל, דרום אפריקה, אינדונזיה, מלזיה ופקיסטן, וכן צוין כי אף דמוקרטיה מערבית מרכזית לא נכללה בין המייסדות הראשונות.

מדוע וושינגטון מבקשת להגביל את הגישה הסינית ל-AI?

האסטרטגיה האמריקאית המדווחת נועדה למנוע מסין גישה יציבה למשאבים אסטרטגיים של תעשיית ה-AI דרך מדינות שותפות ואקוסיסטמים טכנולוגיים משותפים. הטיוטה מקשרת במפורש בין Pax Silica לבין מודלים של AI, שבבים ומינרלים קריטיים.

לשליטה במשאבים האלה יש משמעות שחורגת מתחרות מסחרית. גישה לשבבים מאפשרת מחשוב מתקדם; מודלים ותשתיות נלוות משפיעים על היכולת לבנות ולהפעיל מערכות AI; ומינרלים קריטיים חיוניים לחלקים משרשרת האספקה של החומרה. באמצעות ארגון שיתוף הפעולה סביב המשאבים הללו, וושינגטון מבקשת לצמצם את האפשרות שסין תנצל שותפויות בינלאומיות וגישה לשרשראות אספקה כדי להרחיב את השפעתה הטכנולוגית, הכלכלית או הביטחונית.

הראיות הזמינות כאן תומכות בהסבר הקשור לאבטחת שרשראות אספקה ולטכנולוגיה. הן אינן מוכיחות שהטיוטה תוביל אוטומטית לעונש מסוים בתחום השבבים, הענן או ההשקעות עבור כל מדינה שתצטרף ל-WAICO. ההבחנה חשובה: המרכיב המדווח והברור הוא איום בהדרה ממסגרת Pax Silica, בעוד שההשלכות המעשיות המדויקות עדיין אינן ברורות.

"ריבונות דיגיטלית": שינוי המסגור הסיני

התגובה הסינית מנסה להסיט את הדיון מבחירה פשוטה בין וושינגטון לבייג׳ינג. לפי המסגור של בייג׳ינג, לכל מדינה צריכה להישמר הזכות לבחור את שותפותיה הטכנולוגיות, את הכללים שיחולו עליה ואת מסלול הפיתוח שלה — בהתאם לתנאיה ולצרכיה הלאומיים.

המסר הזה רלוונטי במיוחד למדינות מתפתחות, שעשויות לרצות תשתיות או שיתוף פעולה סיני, ובמקביל לשמור על גישה לשווקים, להשקעות, לשבבים או לשותפויות טכנולוגיות אמריקאיות. מנקודת מבט זו, בחירה כפויה אינה אמצעי ביטחון ניטרלי, אלא ניסיון להפוך את הגישה לטכנולוגיה לכלי של משמעת פוליטית.

סין משתמשת בשפה דומה גם בעמדתה הרחבה יותר בנושא ממשל דיגיטלי: היא קוראת לכבד ריבונות דיגיטלית, לקדם פיתוח מכליל ולהתנגד למצור טכנולוגי. הרעיון המרכזי הוא שממשלות צריכות להיות מסוגלות להשתתף בכמה מסגרות שיתוף פעולה בלי לוותר על השליטה באסטרטגיה הטכנולוגית הלאומית שלהן.

הסתירה שבמרכז התחרות

ההתנגדות של בייג׳ינג לעימות בין גושים אינה אומרת שהתחרות נעלמת. WAICO הוא מוסד בחסות סין, והוא עשוי להעניק לבייג׳ינג השפעה רבה יותר על ממשל ה-AI, על תקנים ועל קשרים טכנולוגיים — גם כשהוא מציג את עצמו כמסגרת מכלילה ומכוונת לפיתוח. אנליסטים תיארו את חברות הארגון ככזו שמורכבת ברובה ממדינות שאינן מערביות וממדינות הדרום הגלובלי.

כאן טמון המתח המרכזי: ארצות הברית משתמשת בגישה לקואליציה ולשרשראות אספקה אסטרטגיות כדי לעודד התיישרות; סין משתמשת בשפה של ריבונות, הכלה ושיתוף פעולה לפיתוח כדי לערער על ההנחה שמדינות חייבות להתיישר. שתי הגישות מתחרות על השפעה מול אותן ממשלות — ועל הכללים שיעצבו את השלב הבא של מהפכת ה-AI.

עבור 35 המדינות שחתמו על ההצהרה האמריקאית, השאלה המעשית אינה רק איזו מסגרת מציעה שיתוף פעולה טוב יותר בתחום הבינה המלאכותית. השאלה היא האם השתתפות בקואליציה אמריקאית לשרשראות אספקה יכולה להתקיים במקביל לחברות בארגון ממשל סיני — וכמה אוטונומיה תישאר לכל מדינה אם התשובה תהיה שלילית.