המכשול המרכזי: ריבית גבוהה ודולר חזק

הזהב אינו משלם ריבית או דיבידנד. כשהריבית והתשואות על אג"ח עולות, משקיעים יכולים להרוויח יותר מנכסים נושאי תשואה (כמו אג"ח ממשלתיות), מה שהופך את החזקת הזהב לפחות אטרקטיבית בהשוואה.

בשנת 2026, השווקים תמחרו גישה ניצית יותר של הפדרל ריזרב, עם פחות הורדות ריבית ממה שציפו בתחילה. שינוי זה דחף את תשואות האג"ח כלפי מעלה וחיזק את הדולר.

שני הגורמים האלה נוטים להכביד על מחיר הזהב:

• תשואות גבוהות מעלות את עלות ההזדמנות של החזקת זהב שאינו מניב תשואה.
• דולר חזק הופך את הזהב ליקר יותר עבור קונים במטבעות אחרים, ומוריד את הביקוש הבינלאומי.

כוחות אלה מילאו תפקיד מרכזי בירידת המתכת מהשיאים של תחילת השנה.

מחירי הנפט והפרדוקס האינפלציוני

הסכסוך בין ארה"ב לאיראן העלה את מחירי הנפט והגז בעולם, ויצר לחצים אינפלציוניים חדשים בשווקים הגלובליים.

במבט ראשון, אינפלציה גבוהה יותר אמורה להועיל לזהב, שכן המתכת נחשבת לגידור (הגנה) מפני אינפלציה. ואולם, המצב ב-2026 יצר תוצאה מסובכת יותר.

עליית מחירי האנרגיה מחזקת את הציפייה שהאינפלציה תישאר דביקה, מה שמפחית את הסבירות שבנקים מרכזיים, ובראשם הפדרל ריזרב, יורידו את הריבית במהירות.

דינמיקה זו הופכת את מערכת היחסים הרגילה בין אינפלציה לזהב:

• האינפלציה עולה בגלל זעזועי מחירי אנרגיה.
• הבנקים המרכזיים נשארים ניציים לאורך זמן.
• תשואות גבוהות יותר ודולר חזק מכבידים על הזהב.

למעשה, אינפלציה המונעת על ידי נפט הפכה בעקיפין לדובית (שלילית) לזהב בטווח הקצר.

המתיחות הגאופוליטית עדיין מספקת תמיכה מסוימת

למרות המימוש החד, אי-הוודאות הגאופוליטית ממשיכה לתמוך בביקוש למתכת.

הזהב נחשב באופן מסורתי לנכס מקלט בטוח בזמן משברים, והמתיחות במזרח התיכון סייעה למנוע קריסה עמוקה יותר של המחירים. עם זאת, התמיכה מהסיכון הגאו-פוליטי לא הייתה חזקה מספיק כדי לקזז לחלוטין את הלחץ מהמדיניות המוניטרית ומתנודות המטבע.

נוצר מצב שחלק מהאנליסטים מכנים "פרדוקס מקלט בטוח": הסכסוך מגדיל את הסיכון, אבל אם הוא גם מזין אינפלציה ומדיניות מוניטרית ניצית יותר, התוצאה יכולה בכל זאת לדחוף את הזהב למטה.

כמה רחוק נפל הזהב

לאחר שהגיע לרמות שיא בסוף ינואר, התיקון היה משמעותי:

• הזהב הגיע לשיא כל הזמנים מעל 5,589 דולר לאונקיה בתחילת 2026.
• מחיר הספוט (השוטף) ירד מאוחר יותר לכ-4,560 דולר לאונקיה בערך, ירידה של 16% מהשיא.
• כמה שבועות במהלך הירידה נמנו בין השבועות הגרועים ביותר מזה שנים, מה שמשקף באיזו מהירות השתנו הציפיות בשוק.

תיקונים כאלה אינם חריגים אחרי ראלי חזק, במיוחד כשהתנאים המקרוכלכליים משתנים במהירות.

למה האנליסטים עדיין צופים מחירים גבוהים יותר בהמשך 2026

למרות התיקון החד, אנליסטים רבים נשארים אופטימיים לגבי התחזית לטווח הבינוני.

סיבה אחת היא שהביקוש המבני לזהב נותר חזק, בעיקר מצד בנקים מרכזיים ומשקיעים לטווח ארוך המגוונים את הרזרבות.

מוסדות פיננסיים גדולים ממשיכים לחזות מחירים גבוהים יותר לאורך זמן. לדוגמה, ג'יי.פי מורגן הורידה לאחרונה את תחזית המחיר הממוצע שלה לשנת 2026 לכ-5,243 דולר לאונקיה בשל ביקוש רך יותר בטווח הקרוב, אך היא עדיין צופה שהמחירים יתקרבו ל-6,000 דולר עד סוף 2026 ככל שהביקוש יתחזק במחצית השנייה של השנה.

בנקים נוספים הדהדו דעות דומות, בטענה שהירידה האחרונה נראית יותר כמו תיקון מחזורי בתוך שוק שורי ארוך טווח, מאשר היפוך מגמה מבני.

בשורה התחתונה

הנפילה האחרונה של הזהב מדגישה עד כמה המתכת רגישה לשינויים במדיניות המוניטרית ובשוקי המטבעות.

בטווח הקצר, ציפיות לריבית גבוהה יותר, תשואות חזקות יותר ודולר אמריקאי איתן שולטים בתנועת המחיר, גוברים על הביקוש למקלט בטוח הנובע ממתיחויות גאופוליטיות.

אבל אם לחצי האינפלציה יירגעו, הפדרל ריזרב בסופו של דבר ישנה כיוון לעבר הורדות ריבית, או שהסיכונים הגאופוליטיים יחריפו עוד יותר – אותם כוחות מקרו-כלכליים עלולים להתהפך, ואולי לאפשר לזהב לחזור למומנטום חיובי לעבר רמת 6,000 הדולר לאונקיה שאנליסטים רבים עדיין רואים כאפשרית לשנת 2026.

המכשול המרכזי: ריבית גבוהה ודולר חזק

הזהב אינו משלם ריבית או דיבידנד. כשהריבית והתשואות על אג"ח עולות, משקיעים יכולים להרוויח יותר מנכסים נושאי תשואה (כמו אג"ח ממשלתיות), מה שהופך את החזקת הזהב לפחות אטרקטיבית בהשוואה.

בשנת 2026, השווקים תמחרו גישה ניצית יותר של הפדרל ריזרב, עם פחות הורדות ריבית ממה שציפו בתחילה. שינוי זה דחף את תשואות האג"ח כלפי מעלה וחיזק את הדולר.

שני הגורמים האלה נוטים להכביד על מחיר הזהב:

• תשואות גבוהות מעלות את עלות ההזדמנות של החזקת זהב שאינו מניב תשואה.
• דולר חזק הופך את הזהב ליקר יותר עבור קונים במטבעות אחרים, ומוריד את הביקוש הבינלאומי.

כוחות אלה מילאו תפקיד מרכזי בירידת המתכת מהשיאים של תחילת השנה.

מחירי הנפט והפרדוקס האינפלציוני

הסכסוך בין ארה"ב לאיראן העלה את מחירי הנפט והגז בעולם, ויצר לחצים אינפלציוניים חדשים בשווקים הגלובליים.

במבט ראשון, אינפלציה גבוהה יותר אמורה להועיל לזהב, שכן המתכת נחשבת לגידור (הגנה) מפני אינפלציה. ואולם, המצב ב-2026 יצר תוצאה מסובכת יותר.

עליית מחירי האנרגיה מחזקת את הציפייה שהאינפלציה תישאר דביקה, מה שמפחית את הסבירות שבנקים מרכזיים, ובראשם הפדרל ריזרב, יורידו את הריבית במהירות.

דינמיקה זו הופכת את מערכת היחסים הרגילה בין אינפלציה לזהב:

• האינפלציה עולה בגלל זעזועי מחירי אנרגיה.
• הבנקים המרכזיים נשארים ניציים לאורך זמן.
• תשואות גבוהות יותר ודולר חזק מכבידים על הזהב.

למעשה, אינפלציה המונעת על ידי נפט הפכה בעקיפין לדובית (שלילית) לזהב בטווח הקצר.

המתיחות הגאופוליטית עדיין מספקת תמיכה מסוימת

למרות המימוש החד, אי-הוודאות הגאופוליטית ממשיכה לתמוך בביקוש למתכת.

הזהב נחשב באופן מסורתי לנכס מקלט בטוח בזמן משברים, והמתיחות במזרח התיכון סייעה למנוע קריסה עמוקה יותר של המחירים. עם זאת, התמיכה מהסיכון הגאו-פוליטי לא הייתה חזקה מספיק כדי לקזז לחלוטין את הלחץ מהמדיניות המוניטרית ומתנודות המטבע.

נוצר מצב שחלק מהאנליסטים מכנים "פרדוקס מקלט בטוח": הסכסוך מגדיל את הסיכון, אבל אם הוא גם מזין אינפלציה ומדיניות מוניטרית ניצית יותר, התוצאה יכולה בכל זאת לדחוף את הזהב למטה.

כמה רחוק נפל הזהב

לאחר שהגיע לרמות שיא בסוף ינואר, התיקון היה משמעותי:

• הזהב הגיע לשיא כל הזמנים מעל 5,589 דולר לאונקיה בתחילת 2026.
• מחיר הספוט (השוטף) ירד מאוחר יותר לכ-4,560 דולר לאונקיה בערך, ירידה של 16% מהשיא.
• כמה שבועות במהלך הירידה נמנו בין השבועות הגרועים ביותר מזה שנים, מה שמשקף באיזו מהירות השתנו הציפיות בשוק.

תיקונים כאלה אינם חריגים אחרי ראלי חזק, במיוחד כשהתנאים המקרוכלכליים משתנים במהירות.

למה האנליסטים עדיין צופים מחירים גבוהים יותר בהמשך 2026

למרות התיקון החד, אנליסטים רבים נשארים אופטימיים לגבי התחזית לטווח הבינוני.

סיבה אחת היא שהביקוש המבני לזהב נותר חזק, בעיקר מצד בנקים מרכזיים ומשקיעים לטווח ארוך המגוונים את הרזרבות.

מוסדות פיננסיים גדולים ממשיכים לחזות מחירים גבוהים יותר לאורך זמן. לדוגמה, ג'יי.פי מורגן הורידה לאחרונה את תחזית המחיר הממוצע שלה לשנת 2026 לכ-5,243 דולר לאונקיה בשל ביקוש רך יותר בטווח הקרוב, אך היא עדיין צופה שהמחירים יתקרבו ל-6,000 דולר עד סוף 2026 ככל שהביקוש יתחזק במחצית השנייה של השנה.

בנקים נוספים הדהדו דעות דומות, בטענה שהירידה האחרונה נראית יותר כמו תיקון מחזורי בתוך שוק שורי ארוך טווח, מאשר היפוך מגמה מבני.

בשורה התחתונה

הנפילה האחרונה של הזהב מדגישה עד כמה המתכת רגישה לשינויים במדיניות המוניטרית ובשוקי המטבעות.

בטווח הקצר, ציפיות לריבית גבוהה יותר, תשואות חזקות יותר ודולר אמריקאי איתן שולטים בתנועת המחיר, גוברים על הביקוש למקלט בטוח הנובע ממתיחויות גאופוליטיות.

אבל אם לחצי האינפלציה יירגעו, הפדרל ריזרב בסופו של דבר ישנה כיוון לעבר הורדות ריבית, או שהסיכונים הגאופוליטיים יחריפו עוד יותר – אותם כוחות מקרו-כלכליים עלולים להתהפך, ואולי לאפשר לזהב לחזור למומנטום חיובי לעבר רמת 6,000 הדולר לאונקיה שאנליסטים רבים עדיין רואים כאפשרית לשנת 2026.