פיץ׳ צופה כי החוב הממשלתי בכלכלות המפותחות יגדל ב 4.2 טריליון דולר ויגיע ל 75.8 טריליון דולר עד סוף 2026 — 104% מהתמ״ג. תשואות גבוהות הופכות את האג״ח הממשלתיות לאטרקטיביות יותר עבור קרנות פנסיה, חברות ביטוח ומנהלי נכסים, אך גם מגדילות את סיכון המח״מ, האינפלציה וההידרדרות הפיסקלית.
פורסם על ידינערך באמצעות GPT-5.6 Lunaהתמונות נוצרו באמצעות GPT Image 1.5
Research answer

Create a landscape editorial hero image for this Studio Global article: How are multi-decade-high long-term government bond yields reshaping the fiscal and investment landscape across the G7, given Fitch Ratings’. Article summary: Multi-decade-high long-term yields are turning sovereign debt from a manageable stock problem into an immediate budget and market-allocation problem. With developed-market government debt projected to reach $75.8 trillio. Topic tags: general, news, general web, user generated. Style: premium digital editorial illustration, source-backed research mood, clean composition, high detail, modern web publication hero. Use reference image context only for broad subject, composition, and topical grounding; do not copy the exact image. Avoid: logos, brand marks, copyrighted characters, real person likenesses, fake screenshots, UI text, readable text, watermarks, charts w
החוב הממשלתי במדינות המפותחות עומד בפני שנת שיא: לפי פיץ׳, הוא צפוי לגדול ב-4.2 טריליון דולר ולהגיע ל-75.8 טריליון דולר עד סוף 2026 — סכום השקול ל-104% מהתוצר המקומי הגולמי. לפני כ-20 שנה עמד החוב על 26 טריליון דולר, או 68% מהתמ״ג. 1
13
במקביל, עלויות ההלוואה לטווח ארוך עלו ברבות ממדינות ה-G7 לרמות שלא נראו במשך שנים. 34 השילוב הזה משנה את החשבון התקציבי: החוב אינו עוד רק בעיה במאזן שתעסיק את הממשלות בעתיד. בכל פעם שאג״ח ישנות מגיעות לפדיון, המדינה נדרשת למחזר אותן בריבית גבוהה יותר — ובמקביל להנפיק חוב חדש כדי לממן גירעונות מתמשכים.
עלייה בתשואות אינה מייקרת את כל החוב הממשלתי בן-לילה. אג״ח קיימות ממשיכות בדרך כלל לשלם את הקופון שנקבע בעת ההנפקה עד למועד הפדיון. לכן, ההשפעה על התקציב מצטברת בהדרגה.
אלא שבכל פעולת מיחזור, חוב זול יותר מוחלף במימון יקר יותר. אם הגירעון נמשך, גם ההנפקות החדשות מתבצעות בתנאי השוק הנוכחיים. כך נוצר לחץ איטי ומתמשך: בתחילה הממשלה יכולה לספוג את העלייה בתשלומי הריבית, אך לאורך זמן היא עלולה להידרש לבחור בין קיצוץ בהוצאות, העלאת מסים, צמצום השקעות ציבוריות או הגדלת החוב — כדי לשלם את הריבית על החוב הקיים.
החוב הפדרלי של ארצות הברית חצה באוגוסט 2026 את רף 40 טריליון הדולר, לפי נתוני משרד האוצר האמריקאי שצוטטו ברויטרס. 17 לאחר מכן עלתה תשואת האג״ח האמריקאית ל-30 שנה מעל 5%, על רקע חששות פיסקליים ואינפלציוניים.
27
אג״ח האוצר האמריקאיות משמשות עוגן לתמחור בשוקי האג״ח בעולם. לכן, תשואות גבוהות יותר בארצות הברית משפיעות גם על תנאי המימון של ממשלות, חברות ומשקי בית מחוץ לוושינגטון.
היקף ההנפקות האמריקאיות הופך את התמונה למורכבת עוד יותר. משקיעים עשויים לדרוש פיצוי גבוה יותר על החזקת אג״ח לטווח ארוך, בשל אי-ודאות בנוגע לאינפלציה, פרמיית הזמן והאפשרות שהיצע החוב יישאר גבוה. גם אם רק חלק מהחוב הקיים ממוחזר מדי שנה, עלייה בריבית הממוצעת עלולה להסיט בהדרגה חלקים גדולים יותר מהתקציב לתשלומי ריבית — על חשבון תוכניות אחרות.
בריטניה מדגימה כיצד עלויות מימון ארוכות טווח הופכות למגבלה תקציבית ישירה. תשואת האג״ח הממשלתית הבריטית ל-30 שנה עמדה על 5.78% ב-28 באוגוסט, בעוד שתשלומי הריבית נטו על החוב בשנת התקציב 2026/27 צפויים להגיע ל-109 מיליארד ליש״ט. 33
10
בצרפת, עלויות שירות החוב צפויות להסתכם בכ-59 מיליארד אירו ב-2026. 10 הריבית לבדה אינה קובעת את מדיניות הממשלה, אך היא מצמצמת את הגמישות כאשר הביטחון, התשתיות, ההזדקנות הדמוגרפית והתמיכה הכלכלית מתחרים על אותו מרחב תקציבי.
בשתי המדינות השאלה המרכזית היא אם הצמיחה והכנסות המדינה יצליחו להדביק את העלות האפקטיבית של החוב. אם לא, ייצוב יחס החוב לתמ״ג יהפוך גם למשימה כלכלית וגם לאתגר פוליטי מורכב יותר.
איטליה משלבת חוב ציבורי גדול, צמיחה מוגבלת ותלות מתמשכת ביכולת לגייס מימון בשוק. לפי התחזיות הזמינות, תשלומי הריבית עלולים להתקרב ל-9% מהכנסות הממשלה עד 2028. 10
מצב כזה יותיר לרומא פחות מקום להתמודדות עם האטה כלכלית או זעזועים חדשים, ועלול להגביר את הלחץ על המרווח בין האג״ח האיטלקיות לאג״ח הגרמניות — מדד מרכזי לסיכון הנתפס של איטליה.
הסיכון אינו מסתכם בחשבון ריבית גבוה יותר עבור ממשלת איטליה. ספקות מחודשים בנוגע ליכולת החזר החוב עלולים להשפיע גם על בנקים, תיקי השקעות מוסדיים והתמיכה הפוליטית במנגנוני המדיניות הפיסקלית של גוש האירו.
לכן יחס החוב לתמ״ג לבדו אינו מדד סיכון מספיק. המשקיעים בוחנים גם את מבנה מועדי הפירעון, את הריבית הממוצעת, את קצב הצמיחה הנומינלית, את המאזן הראשוני ואת אמינות התוכנית הפיסקלית של הממשלה לטווח הבינוני.
יפן אינה חשופה בדיוק באותו אופן כמו מדינות שתלויות יותר במחזיקי אג״ח זרים, אך גם בה עליית התשואות משמעותית בשל מלאי החוב הציבורי העצום. תשואות האג״ח ארוכות הטווח במדינה התקרבו לרמות שלא נראו זה כשלושה עשורים. 34
עלייה מתמשכת בתשואות המקומיות עשויה לשנות גם את התנהגות המשקיעים. מוסדות יפניים עשויים להעדיף נכסים מקומיים על פני אג״ח ממשלתיות זרות, וכך לצמצם מקור חשוב של ביקוש מעבר לים. אין פירוש הדבר בהכרח מכירת אג״ח עולמית כוללת, אך מדובר במשתנה מבני נוסף עבור שוקי האג״ח הבינלאומיים.
גרמניה היא החריגה המרכזית בהשוואה של חברת הדירוג Scope: עלויות הריבית שלה אינן גבוהות מהוצאות הביטחון, וגם קנדה מסומנת כחריגה. 43 נקודת הפתיחה הפיסקלית של גרמניה טובה יחסית לכמה מעמיתותיה.
עם זאת, גרמניה אינה חסינה מפני עליית תשואות. האג״ח הגרמניות, או ה-Bund, משמשות נקודת ייחוס לתמחור החוב בגוש האירו. לכן עלייה בתשואות שלה עלולה להדק את תנאי המימון ברחבי האיחוד המוניטרי, גם כאשר דינמיקת החוב הגרמנית עצמה נראית ניתנת יותר לניהול. תשואות האג״ח האירופיות, ובהן האג״ח הגרמניות, הגיעו לאחרונה לשיאים של כמה שנים. 36
לפי Scope Ratings, בכל מדינות ה-G7 למעט גרמניה וקנדה עלויות הריבית גבוהות מהוצאות הביטחון. בהשוואה של החברה, עלויות הריבית באיטליה שוות ל-193% מהוצאות הביטחון, בארצות הברית ל-121%, בבריטניה ל-105% ובצרפת ל-103%. 43
המשמעות הרחבה היא תחרות גוברת על התקציב. הממשלות נדרשות לממן ביטחון, תשתיות, השקעות אקלים ותוכניות הקשורות להזדקנות האוכלוסייה — ובמקביל לשלם את הריבית על חובות שנצברו במשברים קודמים.
ככל שהתשואות גבוהות יותר, קשה יותר להרחיב את כל ההתחייבויות האלה בלי להעלות מסים, לקצץ בהוצאות אחרות או ללוות סכומים נוספים. בפועל, נוצר משולש פיסקלי קשה: קשה לשמור בו-זמנית על מסים נמוכים, על הוצאות ציבוריות מתרחבות ועל יחס חוב יציב.
השינוי בשוק אינו שלילי עבור המשקיעים בכל היבט. לאחר שנים שבהן אג״ח ממשלתיות איכותיות כמעט שלא הניבו הכנסה, תשואות של יותר מ-5% עשויות להפוך את החוב הריבוני לאטרקטיבי יותר עבור קרנות פנסיה, חברות ביטוח ומנהלי נכסים המחפשים תשואה נומינלית צפויה.
אך תשואה גבוהה אינה בהכרח מציאה. אג״ח בעלות מח״מ ארוך עלולות לאבד מערכן אם התשואות ימשיכו לעלות. המשקיעים צריכים לבחון בין היתר:
התוצאה הסבירה היא בידול גדול יותר בין שוקי האג״ח הממשלתיות. מדינות עם תוכניות פיסקליות אמינות, צמיחה עמידה, בסיס משקיעים מקומי יציב וצורכי מיחזור ניתנים לניהול עשויות להמשיך ליהנות מגישה נוחה יחסית לשוק. מנגד, מנפיקות בעלות חוב גבוה וצמיחה איטית חשופות יותר לעלייה בפרמיית הסיכון.
המשתנה המכריע אינו סף אוניברסלי של יחס חוב לתמ״ג. השאלה היא אם הצמיחה הנומינלית של המשק יכולה להישאר גבוהה מהריבית האפקטיבית על החוב, ובמקביל אם הגירעונות הראשוניים מצטמצמים.
אם התנאי הזה מתקיים, תשואות גבוהות עשויות להישאר התאמה יקרה אך ניתנת לניהול. אם הוא נכשל, המיחזור עלול להפוך למעגל שמזין את עצמו: תשלומי ריבית גבוהים מגדילים את הגירעון, גירעון גדול מחייב הנפקות נוספות, והיצע כבד יותר עשוי לגרום למשקיעים לדרוש תשואות גבוהות עוד יותר.
עבור ממשלות ה-G7, עידן הריבית הנמוכה הסתיים עם פחות חופש תקציבי. עבור המשקיעים, האג״ח הממשלתיות חזרו להיות מקור הכנסה משמעותי — אך הן כבר אינן נכס שאפשר להתייחס אליו כאל מקשה אחת ובטוחה באותה מידה בכל המדינות.
Studio Global AI
This page includes a source-backed answer you can continue inside Studio Global.
פיץ׳ צופה כי החוב הממשלתי בכלכלות המפותחות יגדל ב 4.2 טריליון דולר ויגיע ל 75.8 טריליון דולר עד סוף 2026 — 104% מהתמ״ג.
פיץ׳ צופה כי החוב הממשלתי בכלכלות המפותחות יגדל ב 4.2 טריליון דולר ויגיע ל 75.8 טריליון דולר עד סוף 2026 — 104% מהתמ״ג. תשואות גבוהות הופכות את האג״ח הממשלתיות לאטרקטיביות יותר עבור קרנות פנסיה, חברות ביטוח ומנהלי נכסים, אך גם מגדילות את סיכון המח״מ, האינפלציה וההידרדרות הפיסקלית.
איטליה היא נקודת התורפה הבולטת בגוש האירו, בעוד שלגרמניה יש מרחב פיסקלי גדול יותר — אך היא עדיין משפיעה על עלויות המימון ברחבי הגוש.
פיץ׳ צופה כי החוב הממשלתי בכלכלות המפותחות יגדל ב 4.2 טריליון דולר ויגיע ל 75.8 טריליון דולר עד סוף 2026 — 104% מהתמ״ג. תשואות גבוהות הופכות את האג״ח הממשלתיות לאטרקטיביות יותר עבור קרנות פנסיה, חברות ביטוח ומנהלי נכסים, אך גם מגדילות את סיכון המח״מ, האינפלציה וההידרדרות הפיסקלית.
פורסם על ידינערך באמצעות GPT-5.6 Lunaהתמונות נוצרו באמצעות GPT Image 1.5
Research answer

Create a landscape editorial hero image for this Studio Global article: How are multi-decade-high long-term government bond yields reshaping the fiscal and investment landscape across the G7, given Fitch Ratings’. Article summary: Multi-decade-high long-term yields are turning sovereign debt from a manageable stock problem into an immediate budget and market-allocation problem. With developed-market government debt projected to reach $75.8 trillio. Topic tags: general, news, general web, user generated. Style: premium digital editorial illustration, source-backed research mood, clean composition, high detail, modern web publication hero. Use reference image context only for broad subject, composition, and topical grounding; do not copy the exact image. Avoid: logos, brand marks, copyrighted characters, real person likenesses, fake screenshots, UI text, readable text, watermarks, charts w
החוב הממשלתי במדינות המפותחות עומד בפני שנת שיא: לפי פיץ׳, הוא צפוי לגדול ב-4.2 טריליון דולר ולהגיע ל-75.8 טריליון דולר עד סוף 2026 — סכום השקול ל-104% מהתוצר המקומי הגולמי. לפני כ-20 שנה עמד החוב על 26 טריליון דולר, או 68% מהתמ״ג. 1
13
במקביל, עלויות ההלוואה לטווח ארוך עלו ברבות ממדינות ה-G7 לרמות שלא נראו במשך שנים. 34 השילוב הזה משנה את החשבון התקציבי: החוב אינו עוד רק בעיה במאזן שתעסיק את הממשלות בעתיד. בכל פעם שאג״ח ישנות מגיעות לפדיון, המדינה נדרשת למחזר אותן בריבית גבוהה יותר — ובמקביל להנפיק חוב חדש כדי לממן גירעונות מתמשכים.
עלייה בתשואות אינה מייקרת את כל החוב הממשלתי בן-לילה. אג״ח קיימות ממשיכות בדרך כלל לשלם את הקופון שנקבע בעת ההנפקה עד למועד הפדיון. לכן, ההשפעה על התקציב מצטברת בהדרגה.
אלא שבכל פעולת מיחזור, חוב זול יותר מוחלף במימון יקר יותר. אם הגירעון נמשך, גם ההנפקות החדשות מתבצעות בתנאי השוק הנוכחיים. כך נוצר לחץ איטי ומתמשך: בתחילה הממשלה יכולה לספוג את העלייה בתשלומי הריבית, אך לאורך זמן היא עלולה להידרש לבחור בין קיצוץ בהוצאות, העלאת מסים, צמצום השקעות ציבוריות או הגדלת החוב — כדי לשלם את הריבית על החוב הקיים.
החוב הפדרלי של ארצות הברית חצה באוגוסט 2026 את רף 40 טריליון הדולר, לפי נתוני משרד האוצר האמריקאי שצוטטו ברויטרס. 17 לאחר מכן עלתה תשואת האג״ח האמריקאית ל-30 שנה מעל 5%, על רקע חששות פיסקליים ואינפלציוניים.
27
אג״ח האוצר האמריקאיות משמשות עוגן לתמחור בשוקי האג״ח בעולם. לכן, תשואות גבוהות יותר בארצות הברית משפיעות גם על תנאי המימון של ממשלות, חברות ומשקי בית מחוץ לוושינגטון.
היקף ההנפקות האמריקאיות הופך את התמונה למורכבת עוד יותר. משקיעים עשויים לדרוש פיצוי גבוה יותר על החזקת אג״ח לטווח ארוך, בשל אי-ודאות בנוגע לאינפלציה, פרמיית הזמן והאפשרות שהיצע החוב יישאר גבוה. גם אם רק חלק מהחוב הקיים ממוחזר מדי שנה, עלייה בריבית הממוצעת עלולה להסיט בהדרגה חלקים גדולים יותר מהתקציב לתשלומי ריבית — על חשבון תוכניות אחרות.
בריטניה מדגימה כיצד עלויות מימון ארוכות טווח הופכות למגבלה תקציבית ישירה. תשואת האג״ח הממשלתית הבריטית ל-30 שנה עמדה על 5.78% ב-28 באוגוסט, בעוד שתשלומי הריבית נטו על החוב בשנת התקציב 2026/27 צפויים להגיע ל-109 מיליארד ליש״ט. 33
10
בצרפת, עלויות שירות החוב צפויות להסתכם בכ-59 מיליארד אירו ב-2026. 10 הריבית לבדה אינה קובעת את מדיניות הממשלה, אך היא מצמצמת את הגמישות כאשר הביטחון, התשתיות, ההזדקנות הדמוגרפית והתמיכה הכלכלית מתחרים על אותו מרחב תקציבי.
בשתי המדינות השאלה המרכזית היא אם הצמיחה והכנסות המדינה יצליחו להדביק את העלות האפקטיבית של החוב. אם לא, ייצוב יחס החוב לתמ״ג יהפוך גם למשימה כלכלית וגם לאתגר פוליטי מורכב יותר.
איטליה משלבת חוב ציבורי גדול, צמיחה מוגבלת ותלות מתמשכת ביכולת לגייס מימון בשוק. לפי התחזיות הזמינות, תשלומי הריבית עלולים להתקרב ל-9% מהכנסות הממשלה עד 2028. 10
מצב כזה יותיר לרומא פחות מקום להתמודדות עם האטה כלכלית או זעזועים חדשים, ועלול להגביר את הלחץ על המרווח בין האג״ח האיטלקיות לאג״ח הגרמניות — מדד מרכזי לסיכון הנתפס של איטליה.
הסיכון אינו מסתכם בחשבון ריבית גבוה יותר עבור ממשלת איטליה. ספקות מחודשים בנוגע ליכולת החזר החוב עלולים להשפיע גם על בנקים, תיקי השקעות מוסדיים והתמיכה הפוליטית במנגנוני המדיניות הפיסקלית של גוש האירו.
לכן יחס החוב לתמ״ג לבדו אינו מדד סיכון מספיק. המשקיעים בוחנים גם את מבנה מועדי הפירעון, את הריבית הממוצעת, את קצב הצמיחה הנומינלית, את המאזן הראשוני ואת אמינות התוכנית הפיסקלית של הממשלה לטווח הבינוני.
יפן אינה חשופה בדיוק באותו אופן כמו מדינות שתלויות יותר במחזיקי אג״ח זרים, אך גם בה עליית התשואות משמעותית בשל מלאי החוב הציבורי העצום. תשואות האג״ח ארוכות הטווח במדינה התקרבו לרמות שלא נראו זה כשלושה עשורים. 34
עלייה מתמשכת בתשואות המקומיות עשויה לשנות גם את התנהגות המשקיעים. מוסדות יפניים עשויים להעדיף נכסים מקומיים על פני אג״ח ממשלתיות זרות, וכך לצמצם מקור חשוב של ביקוש מעבר לים. אין פירוש הדבר בהכרח מכירת אג״ח עולמית כוללת, אך מדובר במשתנה מבני נוסף עבור שוקי האג״ח הבינלאומיים.
גרמניה היא החריגה המרכזית בהשוואה של חברת הדירוג Scope: עלויות הריבית שלה אינן גבוהות מהוצאות הביטחון, וגם קנדה מסומנת כחריגה. 43 נקודת הפתיחה הפיסקלית של גרמניה טובה יחסית לכמה מעמיתותיה.
עם זאת, גרמניה אינה חסינה מפני עליית תשואות. האג״ח הגרמניות, או ה-Bund, משמשות נקודת ייחוס לתמחור החוב בגוש האירו. לכן עלייה בתשואות שלה עלולה להדק את תנאי המימון ברחבי האיחוד המוניטרי, גם כאשר דינמיקת החוב הגרמנית עצמה נראית ניתנת יותר לניהול. תשואות האג״ח האירופיות, ובהן האג״ח הגרמניות, הגיעו לאחרונה לשיאים של כמה שנים. 36
לפי Scope Ratings, בכל מדינות ה-G7 למעט גרמניה וקנדה עלויות הריבית גבוהות מהוצאות הביטחון. בהשוואה של החברה, עלויות הריבית באיטליה שוות ל-193% מהוצאות הביטחון, בארצות הברית ל-121%, בבריטניה ל-105% ובצרפת ל-103%. 43
המשמעות הרחבה היא תחרות גוברת על התקציב. הממשלות נדרשות לממן ביטחון, תשתיות, השקעות אקלים ותוכניות הקשורות להזדקנות האוכלוסייה — ובמקביל לשלם את הריבית על חובות שנצברו במשברים קודמים.
ככל שהתשואות גבוהות יותר, קשה יותר להרחיב את כל ההתחייבויות האלה בלי להעלות מסים, לקצץ בהוצאות אחרות או ללוות סכומים נוספים. בפועל, נוצר משולש פיסקלי קשה: קשה לשמור בו-זמנית על מסים נמוכים, על הוצאות ציבוריות מתרחבות ועל יחס חוב יציב.
השינוי בשוק אינו שלילי עבור המשקיעים בכל היבט. לאחר שנים שבהן אג״ח ממשלתיות איכותיות כמעט שלא הניבו הכנסה, תשואות של יותר מ-5% עשויות להפוך את החוב הריבוני לאטרקטיבי יותר עבור קרנות פנסיה, חברות ביטוח ומנהלי נכסים המחפשים תשואה נומינלית צפויה.
אך תשואה גבוהה אינה בהכרח מציאה. אג״ח בעלות מח״מ ארוך עלולות לאבד מערכן אם התשואות ימשיכו לעלות. המשקיעים צריכים לבחון בין היתר:
התוצאה הסבירה היא בידול גדול יותר בין שוקי האג״ח הממשלתיות. מדינות עם תוכניות פיסקליות אמינות, צמיחה עמידה, בסיס משקיעים מקומי יציב וצורכי מיחזור ניתנים לניהול עשויות להמשיך ליהנות מגישה נוחה יחסית לשוק. מנגד, מנפיקות בעלות חוב גבוה וצמיחה איטית חשופות יותר לעלייה בפרמיית הסיכון.
המשתנה המכריע אינו סף אוניברסלי של יחס חוב לתמ״ג. השאלה היא אם הצמיחה הנומינלית של המשק יכולה להישאר גבוהה מהריבית האפקטיבית על החוב, ובמקביל אם הגירעונות הראשוניים מצטמצמים.
אם התנאי הזה מתקיים, תשואות גבוהות עשויות להישאר התאמה יקרה אך ניתנת לניהול. אם הוא נכשל, המיחזור עלול להפוך למעגל שמזין את עצמו: תשלומי ריבית גבוהים מגדילים את הגירעון, גירעון גדול מחייב הנפקות נוספות, והיצע כבד יותר עשוי לגרום למשקיעים לדרוש תשואות גבוהות עוד יותר.
עבור ממשלות ה-G7, עידן הריבית הנמוכה הסתיים עם פחות חופש תקציבי. עבור המשקיעים, האג״ח הממשלתיות חזרו להיות מקור הכנסה משמעותי — אך הן כבר אינן נכס שאפשר להתייחס אליו כאל מקשה אחת ובטוחה באותה מידה בכל המדינות.
Studio Global AI
This page includes a source-backed answer you can continue inside Studio Global.
פיץ׳ צופה כי החוב הממשלתי בכלכלות המפותחות יגדל ב 4.2 טריליון דולר ויגיע ל 75.8 טריליון דולר עד סוף 2026 — 104% מהתמ״ג.
פיץ׳ צופה כי החוב הממשלתי בכלכלות המפותחות יגדל ב 4.2 טריליון דולר ויגיע ל 75.8 טריליון דולר עד סוף 2026 — 104% מהתמ״ג. תשואות גבוהות הופכות את האג״ח הממשלתיות לאטרקטיביות יותר עבור קרנות פנסיה, חברות ביטוח ומנהלי נכסים, אך גם מגדילות את סיכון המח״מ, האינפלציה וההידרדרות הפיסקלית.
איטליה היא נקודת התורפה הבולטת בגוש האירו, בעוד שלגרמניה יש מרחב פיסקלי גדול יותר — אך היא עדיין משפיעה על עלויות המימון ברחבי הגוש.