אנליסטים בג'אנוס הנדרסון זיהו שינוי מובהק בהתנהגות סביב ספטמבר 2025, כאשר כל ענקיות הענן "עברו לגייס הון חיצוני" במקום להסתמך רק על תזרימי מזומנים . ג'יי.פי מורגן מעריך שמרוץ החימוש של הבינה המלאכותית עשוי לחייב את החברות הללו להנפיק עד 1.5 טריליון דולר באג"ח בדירוג השקעה במהלך חמש השנים הקרובות
.
מטא בולטת כחברה שעדיין מסוגלת ברובה לממן בעצמה את שאיפות הבינה המלאכותית שלה, אך אפילו היא נמשכת אל שווקי החוב. עסקי הפרסום המרכזיים של החברה ייצרו כ-36.2 מיליארד דולר בתזרים מזומנים תפעולי ברבעון האחרון של 2025 לבדו, סכום שהספיק לכסות את השקעות התשתית שלה ועדיין להחזיר 26.2 מיליארד דולר לבעלי המניות באמצעות רכישה עצמית של מניות באותה שנה .
עם זאת, מסלול ההוצאות של מטא כה אגרסיבי, שמזומנים פנימיים לבדם אינם מספיקים עוד. החברה מצפה שההוצאות השנתיות שלה על השקעות הוניות (CapEx) כמעט יוכפלו מ-72.2 מיליארד דולר ב-2025 לטווח של 125-145 מיליארד דולר ב-2026, קצב שיגרום להוצאותיה כמעט לשלש את עצמן תוך שנתיים בלבד . המנכ"ל מארק צוקרברג התווה תוכנית תשתית בארה"ב בהיקף 600 מיליארד דולר עד 2028 כדי לעמוד בקצב הזה
. במהלך שיחת המשקיעים לרבעון האחרון של 2025, מטא אמרה למשקיעים במפורש שהיא תמשיך "להשלים מעת לעת את תזרים המזומנים התפעולי החזק שלנו בהסדרי מימון מובטחים"
, איתות ברור לכך שהנפקת האג"ח שלה בסך 30 מיליארד דולר לא הייתה אירוע חד-פעמי.
היקף ההון הנדרש אילץ את החברות החדשניות לגלות יצירתיות במימון, ולעתים קרובות לדחוף התחייבויות אל מחוץ למאזן המסורתי. דו"ח ה-BIS מפרט שתי גישות מפתח :
חוזי שכירות למרכזי נתונים (Data Center Leases): ענקיות הענן עושות שימוש גובר בחוזי שכירות ארוכי טווח למרכזי נתונים, מה שמשאיר את החוב הקשור מחוץ למאזניהן. מודי'ס מעריכה כי לחמש ענקיות הענן יש 662 מיליארד דולר בחוזי שכירות מתוכננים הקשורים למרכזי נתונים שטרם החלו . מינוף נסתר זה מייצג התחייבות עתידית מסיבית שאינה משתקפת במלואה במדדי החוב הסטנדרטיים.
עטיפות הון (Equity Wraps): במבנה זה, חברת טכנולוגיה גדולה מבטחת את התחייבויותיו של מפעיל מרכז נתונים קטן יותר בתמורה להון. לדוגמה, גוגל ביטחה 3.2 מיליארד דולר מהתחייבויות ל-TeraWulf ו-1.4 מיליארד דולר ל-Cipher, וקיבלה בתמורה כתבי אופציה לרכישת מניות . מודל מימון זה אף איפשר ל-TeraWulf להפוך לכורה הקריפטו הראשון שמנפיק אג"ח "זבל" (Junk Bonds) בתשואה גבוהה למימון מרכזי נתונים, מה שעשוי לפתוח פרק חדש ומסוכן יותר במימון תשתיות בינה מלאכותית.
צרכי ההון חורגים הרחק מעבר לענקיות הטכנולוגיה המבוססות. מימון הבנייה של הבינה המלאכותית הוליד דור חדש של חברות ציבוריות המתמקדות בשכבת התשתית הפיזית – מעבדים גרפיים (GPU), שירותי ענן מיוחדים ומרכזי נתונים.
הדוגמה הבולטת ביותר היא CoreWeave, ספקית GPU בענן המגובה על ידי אנבידיה. החברה גייסה 1.5 מיליארד דולר בהנפקה הראשונה שלה לציבור במרץ 2025, הגדולה ביותר בתחום הטכנולוגיה בארה"ב מזה ארבע שנים, ותמחרה את מניותיה ב-40 דולר . שנה לאחר מכן, המניה שילשה את ערכה, מה שמשקף ביקוש עז מצד משקיעים לחברת תשתית בינה מלאכותית "טהורה"
. עלייתה של CoreWeave שזורה בהוצאות של ענקיות הטכנולוגיה: מטא חתמה על התחייבות כוללת של 35 מיליארד דולר לשירותי CoreWeave, חוזה ה-AI בענן הגדול ביותר שנחתם אי פעם
. ימים ספורים לאחר ההנפקה, CoreWeave חזרה לשוקי המימון כדי להבטיח הלוואה דחויה (Delayed-Draw) בסך 8.5 מיליארד דולר, שהביאה את סך מימון החוב וההון שגויס תוך 12 חודשים לכ-28 מיליארד דולר
.
CoreWeave היא המבשרת של מה שאנליסטים מכנים "מחזור 2026 של הבינה המלאכותית". חברות כמו חברת ניתוח הנתונים Databricks ויצרנית שבבי הבינה המלאכותית Cerebras Systems צפויות ללכת בעקבותיה, כאשר חלק מההערכות מצביעות על צנרת הנפקות AI ראשונות לציבור בהיקף של למעלה מ-200 מיליארד דולר, מה שהופך את חלון השוק הציבורי לחברות אלו לפתוח ביותר מאז 2021 . לפני היציאה לבורסה, חברות אלו כבר מגייסות סבבים פרטיים מסיביים; לדוגמה, OpenAI לבדה גייסה 150 מיליארד דולר בסבבי ענק לאחרונה
.
מה חושף גל המימון ההיסטורי הזה? ראשית, היקף ההימור על הבינה המלאכותית חסר תקדים. סך ההוצאות ההוניות הקשורות לבינה מלאכותית בענף מוערך ב-5 טריליון דולר, נתון השווה לתוצר השנתי של גרמניה . בשנת 2026 לבדה, צפויות ההוצאות ההוניות המשולבות של חמש ענקיות הענן לעלות על 600 מיליארד דולר, על פי MUFG
.
המעבר מצמיחה הממומנת מתזרים מזומנים לצמיחה הממומנת משוק האשראי הוא שינוי מבני היסטורי עבור שווקי דירוג ההשקעה. היקף החוב הקשור לבינה מלאכותית כבר תפח ל-1.2 טריליון דולר עד אוקטובר 2025, מה שהפך אותו לסגמנט הגדול ביותר בשוק דירוג ההשקעה . שוק האג"ח ספג את ההיצע הזה ללא שיבוש משמעותי עד כה, למרות שמנהלי אג"ח מצפים שההיקף ילחץ על מרווחי האשראי באופן מתון לאורך זמן
.
הסיכון הגדול ביותר הוא פשוט: כל פירמידת החוב הזו בנויה על ההנחה שהבינה המלאכותית תהפוך להזדמנות הכנסות של טריליוני דולרים, ולא רק לטכנולוגיה משנת מציאות. ההוצאה היא ברובה על תשתית בשיטת "נבנה והם יבואו", והתשואה בהכנסות טרם נראית לעין . אם התשואות הצפויות לא יתממשו, מצבור החוב יהיה גדול בקנה מידה היסטורי, ויהפוך את מאזניהן של ענקיות הטכנולוגיה ממבצרים בלתי חדירים לממונפים מאוד. אולם, נכון לעכשיו, המשקיעים לא מפגינים שום סימן של ספק, ומספקים בשקיקה סכומי הון חסרי תקדים לעתיד שעדיין נמצא בבנייה.
Comments
0 comments