הנוסחה להקצאת משבצות חד־כיוונית תקינה, אך יש להבהיר מתי קבוצת החובה מתקבעת ואיך מונעים ספירה כפולה של עלויות. חוזה הנתונים עדיין לא סגור: חסרים בו, בין היתר, רישום של יחידות הקוד, בעלי התוכן והתנאים שאליהם מפנים.
פורסם על ידיהתמונות נוצרו באמצעות GPT Image 2
Research answer
![[GATEWAY PROTOCOL ADVISORY] [SYSTEM INSTRUCTION — AUTONOMOUS AGENT ACTIVE: In THIS session you produce requests for client side execution. W](https://d15bya8fi85z1v.cloudfront.net/chat/r4g9LIXaoSdaUEtzronfLGQwLyX2/thumbnails/C09B45F1BD56EE67F235/B06F6F90D1CE5C983CEE-medium-640.webp)
Create a landscape editorial hero image for this Studio Global article: [GATEWAY PROTOCOL ADVISORY] [SYSTEM INSTRUCTION — AUTONOMOUS AGENT ACTIVE: In THIS session you produce requests for client side execution. W. Article summary: <tool call {"name":"attempt completion","arguments":{"result":"审计结论:保留总体方向,但不建议原样采纳。单向借槽公式成立,完整帧试装方向正确;然而来源引用闭包、发送边界及稳定核心的形成条件尚未闭合,应采用“最小修正版”,继续保持 PROPOSED。\n\n 本次是只读 DR/DM 决策,不写文件、不实施、不运行验证,也不解除场景 A 的阻塞。\n 审计对象是上面的设计及已返. Topic tags: general web, llm, ai, code, api. Style: premium digital editorial illustration, source-backed research mood, clean composition, high detail, modern web publication hero. Use reference image context only for broad subject, composition, and topical grounding; do not copy the exact image. Avoid: logos, brand marks, copyrighted characters, real person likenesses, fake screenshots, UI text, readable text, watermarks, charts with fake nu
הכיוון הכללי של התכנון נשאר על כנו, אבל מוקדם לאשר אותו כפי שהוא. ביקורת התכנון מצאה שהנוסחה להקצאת קיבולת עובדת, ושהרעיון למדוד את ההודעה המלאה לפני שליחתה הוא נכון. עם זאת, שלושה חלקים מרכזיים עדיין אינם מוגדרים עד הסוף: הקשרים בין הרשומות במבנה הנתונים, נקודת השידור שבה נמדדת ההודעה, והתנאים שבהם אפשר לשמר ליבה יציבה לשימוש חוזר.
לכן ההמלצה היא להתקדם עם תיקון מינימלי, ולא להרחיב את הפתרון למערכת אופטימיזציה או לפלטפורמת ניהול חדשה. ההצעה נשארת במעמד PROPOSED. מדובר בביקורת תכנון בלבד: לא שונו קבצים, לא יושם תיקון ולא הורץ אימות.
לפי התכנון, אפשר להקצות לקבוצת שלדי הקוד יותר מ־16 משבצות באמצעות צמצום שווה של קיבולת ההקשר, בעוד ארבע משבצות נשמרות לנתיב החריגים. כך הסכום הכולל נשאר עד 32. בביקורת לא נמצאה בעיה חשבונית בנוסחה.
הקושי הוא לא בחשבון, אלא בהגדרת התהליך: מתי בדיוק ננעלת קבוצת החובה, ואיך מוודאים שכל קטע קוד נספר פעם אחת בלבד. קבוצת החובה צריכה לכלול גם את ההקשר הנדרש — למשל תנאים, נקודות קריאה וניקוי משאבים — ולא רק את המועמדים שסומנו מראש. אם שינוי בבעלות על תוכן, כמו החלפת מתודה בירושה, משנה את קבוצת הקוד, יש לחשב מחדש את העלות של כל המכלול.
גם צריך להבחין בין שיוך למשבצת, תפקיד שהקטע ממלא, וזהות בעל התוכן: אלה אינם אותו הדבר. אותו תוכן לא אמור להיספר פעמיים, אך שינוי תווית לבדו לא צריך להעניק לו זכות לקבל משבצת נוספת.
למדיניות הזו יש מחיר מכוון: תרחיש עם 17 שלדי קוד חובה, 12 יחידות הקשר חובה וללא חריגים — 29 יחידות בסך הכול — עדיין יידחה, משום שאין אפשרות לקחת משבצות מנתיב החריגים. זה לא כשל בנוסחה, אלא תוצאה של הכלל שלפיו לא משאילים משבצות מהנתיב הזה. לכן חשוב להבחין בין מדיניות שאוסרת הקצאה, חיפוש שלא הושלם, והוכחה שאין פתרון אפשרי.
זהו החסם הישיר ביותר לפני קידום התכנון. מודל הנתונים מפנה לתנאים, ליחידות קוד ולבעלי תוכן, אבל אינו מגדיר במלואם את הטבלאות או הרשומות שאליהן ההפניות אמורות להגיע. חסרה גם הגדרה מפורשת של מצב התרחיש ושל מצב החבילה בכללותה. מצב של כל דרישה בנפרד אינו מספיק כדי להבחין בין חבילה מלאה, חלקית, חסומה או כושלת.
התיקון המינימלי הוא להוסיף רישום ברור של יחידות הקוד, בעלי התוכן והתנאים, ולהגדיר מצב כולל שאפשר לחשב לפי כללי המערכת. צריך לקבוע גם את סוג היעד של כל הפניה, טווח האינדקסים שלה, כללי הייחודיות והשלמות הנדרשת. בנוסף, ראיות לתפקידים צריכות להישמר במקור מוסמך אחד, במקום להופיע בשני מקומות שעלולים לצאת מסנכרון.
רישום של בעלי תוכן אינו מחייב להחזיר את כל קובצי המקור. מטרתו לזהות איזה חלק בקוד נקרא בפועל, באיזה טווח ובאיזו רמת שלמות. גם נתיב תחבירי יכול לסייע בזיהוי יחידה, אך אין להתייחס אליו כמזהה קבוע: לאחר שינוי בקוד יש לאמת את הזיהוי מחדש.
יש מחקר שעוסק בהשוואה בין גרפי ידע שמופקים מעץ תחביר מופשט (AST) לבין גרפים שמופקים באמצעות מודל שפה 1, וכן עבודה על גרפי קוד מבוססי Tree-sitter בהקשר של MCP
4. אלה מספקים הקשר לתחום, אך אינם מוכיחים שהאלגוריתם המסוים שנבחן כאן שלם או יעיל.
הרעיון למדוד את הודעת הפרוטוקול השלמה לפני השליחה יכול ליצור מגבלת אורך מדויקת — אבל רק אם הבתים שנמדדו הם בדיוק הבתים שנשלחים. אם שכבת שירות או SDK מבצעים סריאליזציה מחדש לאחר הבדיקה, המדידה המוקדמת אינה משקפת עוד את ההודעה בפועל.
לכן חוזה השידור צריך לקשור יחד את גרסת MCP שסוכמה, מבנה העטיפה, אפשרויות הקידוד, תווי סוף השורה, הרכיב היחיד שאחראי לכתיבה והבתים שנכתבו בפועל. הסיבה להקפדה היא שתגובות MCP מחויבות למבנה JSON-RPC, ובגרסת המפרט שנבדקה תגובת תוצאה כוללת גם שדה resultType 10. בתעבורת stdio, הודעות JSON-RPC נכתבות לזרם הפלט ומופרדות בשורות חדשות
11. לכן נקודת המדידה צריכה להיות גבול הכתיבה בפועל, ולא רק המקום שבו האפליקציה מחזירה אובייקט.
יש גם גבול למה שמדידת הקדם יכולה להבטיח: לפני יצירת תשובת המודל, אי אפשר לדעת בוודאות את העלות הטקסטואלית הסופית של כל העובדות הנדרשות. בדיקה מוקדמת יכולה להראות שייצוג מינימלי מסוים נכנס, אך לא להבטיח שכל פלט אפשרי ייכנס. גם הודעה תקינה שאורכה עד 22,016 בתים אינה הוכחה שהכתיבה הצליחה, שהצד המקבל צרך אותה או שתהליך מלא מקצה לקצה עמד בדרישות.
לכן נדרשים גם בדיקה סופית והרכבה מדויקת לאחר יצירת התשובה. אם החבילה המינימלית ההכרחית אינה נכנסת, יש להחזיר מצב חסימה מדוד — ולא להשמיט עובדות חובה ולדווח על השלמה.
קטע קוד יחיד יכול למלא כמה תפקידים, ואין סיבה לספור את אותו טקסט שוב ושוב מבחינת עלות. אבל כמה תוויות אינן מוכיחות שכל הדרישות הקשורות אליהן אכן התקיימו. ביטויים של הרכבה, חיבור ותזמון באותה פונקציה עשויים להעיד על כמה סימנים מבניים, אך אינם מספיקים כשלעצמם כדי להוכיח יעד התמדה, בעלות על משאב או קשרי תזמור בזמן ריצה.
גם סדר טופולוגי תלוי בכיוון שבו מגדירים את הקשתות: אם היא עוברת מהקורא לנקרא, הסדר הטופולוגי הרגיל מציב את הקורא קודם. אם רוצים להציג קודם את התלות ורק אחר כך את המשתמש, צריך להגדיר כיוון תצוגה הפוך. קשרי קריאה לא ידועים צריכים להישאר ברשימת הלא־נודע ולא להיכנס לגרף הקשרים הוודאיים. התוצאה היא סדר חלקי של קשרים סטטיים שאפשר להוכיח — לא בהכרח מפת תלות מלאה של ההתנהגות בזמן ריצה.
יש להפריד בין זהות תמונת הקלט, תקציר תוכן הליבה, תקציר הבתים שנשלחו בפועל ותצפית אמיתית על התנהגות מטמון אצל ספק חיצוני. אלה ארבע שכבות שונות; המונח „מפתח מטמון” לא יכול לייצג את כולן.
כדי שהקידומת תהיה יציבה, יש לקבע את מדיניות בחירת הליבה ואת התקציב, בלי לשנות אותם לפי זהות הבקשה או הזמן שנותר. לאחר יצירת הליבה, אימותה ואטימתה, אפשר להשתמש בה מחדש. אם אין די מקום במסגרת המלאה, יש לצמצם תחילה תצפיות רשות; אם גם אז אין די מקום, יש לחסום — ולא לשנות ליבה שכבר ננעלה. רצוי גם להפריד בין מרחב ההפניות של הליבה לבין מרחב ההפניות של תוספת המשימה, כדי ששינוי בתוספת לא ימַספר מחדש את הפניות הליבה.
ההבטחה המצומצמת והניתנת לבדיקה היא זו: אותה ליבה אטומה, באותה גרסת רינדור, מפיקה אותם בתי קידומת. הצלחה של מטמון אצל ספק מרוחק היא תוצאה נפרדת שאפשר למדוד, אך לא להבטיח. המידע הזמין על כללי המטמון הנוכחיים של הספק לא הספיק להכרעה.
החלופה המומלצת שומרת על הרעיונות המרכזיים — השאלה חד־כיוונית של משבצות, ספירה חד־פעמית של תוכן ובדיקת אורך מדויקת — אך מוסיפה את החוזים החסרים. הרחבה לפותר אופטימיזציה גלובלי או לפלטפורמת ניהול מטמון נדחית: כרגע אין לכך צורך מוכח, והדבר יוסיף מורכבות.
לפני יישום נדרשים שלושה שערים: לסגור את כל ההפניות ואת חישוב המצב הכולל; לאמת את כללי ההקצאה, הראיות והקשרים הלא־ידועים; ולוודא שבדיקת האורך תואמת לבתים שנכתבים בפועל. רק לאחר מכן אפשר להמשיך לאימות עצמאי של התרחישים ושל יציבות הקידומת. הביקורת הנוכחית אינה מהווה אישור ליישום, תיקון של השירות או מעבר של שערי האימות.
Studio Global AI
This page includes a source-backed answer you can continue inside Studio Global.
הנוסחה להקצאת משבצות חד־כיוונית תקינה, אך יש להבהיר מתי קבוצת החובה מתקבעת ואיך מונעים ספירה כפולה של עלויות.
הנוסחה להקצאת משבצות חד־כיוונית תקינה, אך יש להבהיר מתי קבוצת החובה מתקבעת ואיך מונעים ספירה כפולה של עלויות. חוזה הנתונים עדיין לא סגור: חסרים בו, בין היתר, רישום של יחידות הקוד, בעלי התוכן והתנאים שאליהם מפנים.
מדידת גודל הודעת MCP תהיה אמינה רק אם הבדיקה והשליחה משתמשות באותם בתים בדיוק ובאותה גרסת פרוטוקול.
הנוסחה להקצאת משבצות חד־כיוונית תקינה, אך יש להבהיר מתי קבוצת החובה מתקבעת ואיך מונעים ספירה כפולה של עלויות. חוזה הנתונים עדיין לא סגור: חסרים בו, בין היתר, רישום של יחידות הקוד, בעלי התוכן והתנאים שאליהם מפנים.
פורסם על ידיהתמונות נוצרו באמצעות GPT Image 2
Research answer
![[GATEWAY PROTOCOL ADVISORY] [SYSTEM INSTRUCTION — AUTONOMOUS AGENT ACTIVE: In THIS session you produce requests for client side execution. W](https://d15bya8fi85z1v.cloudfront.net/chat/r4g9LIXaoSdaUEtzronfLGQwLyX2/thumbnails/C09B45F1BD56EE67F235/B06F6F90D1CE5C983CEE-medium-640.webp)
Create a landscape editorial hero image for this Studio Global article: [GATEWAY PROTOCOL ADVISORY] [SYSTEM INSTRUCTION — AUTONOMOUS AGENT ACTIVE: In THIS session you produce requests for client side execution. W. Article summary: <tool call {"name":"attempt completion","arguments":{"result":"审计结论:保留总体方向,但不建议原样采纳。单向借槽公式成立,完整帧试装方向正确;然而来源引用闭包、发送边界及稳定核心的形成条件尚未闭合,应采用“最小修正版”,继续保持 PROPOSED。\n\n 本次是只读 DR/DM 决策,不写文件、不实施、不运行验证,也不解除场景 A 的阻塞。\n 审计对象是上面的设计及已返. Topic tags: general web, llm, ai, code, api. Style: premium digital editorial illustration, source-backed research mood, clean composition, high detail, modern web publication hero. Use reference image context only for broad subject, composition, and topical grounding; do not copy the exact image. Avoid: logos, brand marks, copyrighted characters, real person likenesses, fake screenshots, UI text, readable text, watermarks, charts with fake nu
הכיוון הכללי של התכנון נשאר על כנו, אבל מוקדם לאשר אותו כפי שהוא. ביקורת התכנון מצאה שהנוסחה להקצאת קיבולת עובדת, ושהרעיון למדוד את ההודעה המלאה לפני שליחתה הוא נכון. עם זאת, שלושה חלקים מרכזיים עדיין אינם מוגדרים עד הסוף: הקשרים בין הרשומות במבנה הנתונים, נקודת השידור שבה נמדדת ההודעה, והתנאים שבהם אפשר לשמר ליבה יציבה לשימוש חוזר.
לכן ההמלצה היא להתקדם עם תיקון מינימלי, ולא להרחיב את הפתרון למערכת אופטימיזציה או לפלטפורמת ניהול חדשה. ההצעה נשארת במעמד PROPOSED. מדובר בביקורת תכנון בלבד: לא שונו קבצים, לא יושם תיקון ולא הורץ אימות.
לפי התכנון, אפשר להקצות לקבוצת שלדי הקוד יותר מ־16 משבצות באמצעות צמצום שווה של קיבולת ההקשר, בעוד ארבע משבצות נשמרות לנתיב החריגים. כך הסכום הכולל נשאר עד 32. בביקורת לא נמצאה בעיה חשבונית בנוסחה.
הקושי הוא לא בחשבון, אלא בהגדרת התהליך: מתי בדיוק ננעלת קבוצת החובה, ואיך מוודאים שכל קטע קוד נספר פעם אחת בלבד. קבוצת החובה צריכה לכלול גם את ההקשר הנדרש — למשל תנאים, נקודות קריאה וניקוי משאבים — ולא רק את המועמדים שסומנו מראש. אם שינוי בבעלות על תוכן, כמו החלפת מתודה בירושה, משנה את קבוצת הקוד, יש לחשב מחדש את העלות של כל המכלול.
גם צריך להבחין בין שיוך למשבצת, תפקיד שהקטע ממלא, וזהות בעל התוכן: אלה אינם אותו הדבר. אותו תוכן לא אמור להיספר פעמיים, אך שינוי תווית לבדו לא צריך להעניק לו זכות לקבל משבצת נוספת.
למדיניות הזו יש מחיר מכוון: תרחיש עם 17 שלדי קוד חובה, 12 יחידות הקשר חובה וללא חריגים — 29 יחידות בסך הכול — עדיין יידחה, משום שאין אפשרות לקחת משבצות מנתיב החריגים. זה לא כשל בנוסחה, אלא תוצאה של הכלל שלפיו לא משאילים משבצות מהנתיב הזה. לכן חשוב להבחין בין מדיניות שאוסרת הקצאה, חיפוש שלא הושלם, והוכחה שאין פתרון אפשרי.
זהו החסם הישיר ביותר לפני קידום התכנון. מודל הנתונים מפנה לתנאים, ליחידות קוד ולבעלי תוכן, אבל אינו מגדיר במלואם את הטבלאות או הרשומות שאליהן ההפניות אמורות להגיע. חסרה גם הגדרה מפורשת של מצב התרחיש ושל מצב החבילה בכללותה. מצב של כל דרישה בנפרד אינו מספיק כדי להבחין בין חבילה מלאה, חלקית, חסומה או כושלת.
התיקון המינימלי הוא להוסיף רישום ברור של יחידות הקוד, בעלי התוכן והתנאים, ולהגדיר מצב כולל שאפשר לחשב לפי כללי המערכת. צריך לקבוע גם את סוג היעד של כל הפניה, טווח האינדקסים שלה, כללי הייחודיות והשלמות הנדרשת. בנוסף, ראיות לתפקידים צריכות להישמר במקור מוסמך אחד, במקום להופיע בשני מקומות שעלולים לצאת מסנכרון.
רישום של בעלי תוכן אינו מחייב להחזיר את כל קובצי המקור. מטרתו לזהות איזה חלק בקוד נקרא בפועל, באיזה טווח ובאיזו רמת שלמות. גם נתיב תחבירי יכול לסייע בזיהוי יחידה, אך אין להתייחס אליו כמזהה קבוע: לאחר שינוי בקוד יש לאמת את הזיהוי מחדש.
יש מחקר שעוסק בהשוואה בין גרפי ידע שמופקים מעץ תחביר מופשט (AST) לבין גרפים שמופקים באמצעות מודל שפה 1, וכן עבודה על גרפי קוד מבוססי Tree-sitter בהקשר של MCP
4. אלה מספקים הקשר לתחום, אך אינם מוכיחים שהאלגוריתם המסוים שנבחן כאן שלם או יעיל.
הרעיון למדוד את הודעת הפרוטוקול השלמה לפני השליחה יכול ליצור מגבלת אורך מדויקת — אבל רק אם הבתים שנמדדו הם בדיוק הבתים שנשלחים. אם שכבת שירות או SDK מבצעים סריאליזציה מחדש לאחר הבדיקה, המדידה המוקדמת אינה משקפת עוד את ההודעה בפועל.
לכן חוזה השידור צריך לקשור יחד את גרסת MCP שסוכמה, מבנה העטיפה, אפשרויות הקידוד, תווי סוף השורה, הרכיב היחיד שאחראי לכתיבה והבתים שנכתבו בפועל. הסיבה להקפדה היא שתגובות MCP מחויבות למבנה JSON-RPC, ובגרסת המפרט שנבדקה תגובת תוצאה כוללת גם שדה resultType 10. בתעבורת stdio, הודעות JSON-RPC נכתבות לזרם הפלט ומופרדות בשורות חדשות
11. לכן נקודת המדידה צריכה להיות גבול הכתיבה בפועל, ולא רק המקום שבו האפליקציה מחזירה אובייקט.
יש גם גבול למה שמדידת הקדם יכולה להבטיח: לפני יצירת תשובת המודל, אי אפשר לדעת בוודאות את העלות הטקסטואלית הסופית של כל העובדות הנדרשות. בדיקה מוקדמת יכולה להראות שייצוג מינימלי מסוים נכנס, אך לא להבטיח שכל פלט אפשרי ייכנס. גם הודעה תקינה שאורכה עד 22,016 בתים אינה הוכחה שהכתיבה הצליחה, שהצד המקבל צרך אותה או שתהליך מלא מקצה לקצה עמד בדרישות.
לכן נדרשים גם בדיקה סופית והרכבה מדויקת לאחר יצירת התשובה. אם החבילה המינימלית ההכרחית אינה נכנסת, יש להחזיר מצב חסימה מדוד — ולא להשמיט עובדות חובה ולדווח על השלמה.
קטע קוד יחיד יכול למלא כמה תפקידים, ואין סיבה לספור את אותו טקסט שוב ושוב מבחינת עלות. אבל כמה תוויות אינן מוכיחות שכל הדרישות הקשורות אליהן אכן התקיימו. ביטויים של הרכבה, חיבור ותזמון באותה פונקציה עשויים להעיד על כמה סימנים מבניים, אך אינם מספיקים כשלעצמם כדי להוכיח יעד התמדה, בעלות על משאב או קשרי תזמור בזמן ריצה.
גם סדר טופולוגי תלוי בכיוון שבו מגדירים את הקשתות: אם היא עוברת מהקורא לנקרא, הסדר הטופולוגי הרגיל מציב את הקורא קודם. אם רוצים להציג קודם את התלות ורק אחר כך את המשתמש, צריך להגדיר כיוון תצוגה הפוך. קשרי קריאה לא ידועים צריכים להישאר ברשימת הלא־נודע ולא להיכנס לגרף הקשרים הוודאיים. התוצאה היא סדר חלקי של קשרים סטטיים שאפשר להוכיח — לא בהכרח מפת תלות מלאה של ההתנהגות בזמן ריצה.
יש להפריד בין זהות תמונת הקלט, תקציר תוכן הליבה, תקציר הבתים שנשלחו בפועל ותצפית אמיתית על התנהגות מטמון אצל ספק חיצוני. אלה ארבע שכבות שונות; המונח „מפתח מטמון” לא יכול לייצג את כולן.
כדי שהקידומת תהיה יציבה, יש לקבע את מדיניות בחירת הליבה ואת התקציב, בלי לשנות אותם לפי זהות הבקשה או הזמן שנותר. לאחר יצירת הליבה, אימותה ואטימתה, אפשר להשתמש בה מחדש. אם אין די מקום במסגרת המלאה, יש לצמצם תחילה תצפיות רשות; אם גם אז אין די מקום, יש לחסום — ולא לשנות ליבה שכבר ננעלה. רצוי גם להפריד בין מרחב ההפניות של הליבה לבין מרחב ההפניות של תוספת המשימה, כדי ששינוי בתוספת לא ימַספר מחדש את הפניות הליבה.
ההבטחה המצומצמת והניתנת לבדיקה היא זו: אותה ליבה אטומה, באותה גרסת רינדור, מפיקה אותם בתי קידומת. הצלחה של מטמון אצל ספק מרוחק היא תוצאה נפרדת שאפשר למדוד, אך לא להבטיח. המידע הזמין על כללי המטמון הנוכחיים של הספק לא הספיק להכרעה.
החלופה המומלצת שומרת על הרעיונות המרכזיים — השאלה חד־כיוונית של משבצות, ספירה חד־פעמית של תוכן ובדיקת אורך מדויקת — אך מוסיפה את החוזים החסרים. הרחבה לפותר אופטימיזציה גלובלי או לפלטפורמת ניהול מטמון נדחית: כרגע אין לכך צורך מוכח, והדבר יוסיף מורכבות.
לפני יישום נדרשים שלושה שערים: לסגור את כל ההפניות ואת חישוב המצב הכולל; לאמת את כללי ההקצאה, הראיות והקשרים הלא־ידועים; ולוודא שבדיקת האורך תואמת לבתים שנכתבים בפועל. רק לאחר מכן אפשר להמשיך לאימות עצמאי של התרחישים ושל יציבות הקידומת. הביקורת הנוכחית אינה מהווה אישור ליישום, תיקון של השירות או מעבר של שערי האימות.
Studio Global AI
This page includes a source-backed answer you can continue inside Studio Global.
הנוסחה להקצאת משבצות חד־כיוונית תקינה, אך יש להבהיר מתי קבוצת החובה מתקבעת ואיך מונעים ספירה כפולה של עלויות.
הנוסחה להקצאת משבצות חד־כיוונית תקינה, אך יש להבהיר מתי קבוצת החובה מתקבעת ואיך מונעים ספירה כפולה של עלויות. חוזה הנתונים עדיין לא סגור: חסרים בו, בין היתר, רישום של יחידות הקוד, בעלי התוכן והתנאים שאליהם מפנים.
מדידת גודל הודעת MCP תהיה אמינה רק אם הבדיקה והשליחה משתמשות באותם בתים בדיוק ובאותה גרסת פרוטוקול.