קירור יכול להגן על אנשים מפני חום מסוכן. אלא שאם הביקוש הגובר ייענה בעיקר באמצעות ציוד לא יעיל, הוא עלול להגדיל את צריכת החשמל ואת פליטות גזי החממה — ובכך להחריף את ההתחממות שיוצרת את הצורך בקירור. זהו האתגר שהציגה גרייס פו, שרת הקיימות והסביבה של סינגפור, בכינוס הראשון של יוזמת הקירור העולמית ב־17 בספטמבר 2026. לדבריה, אסיה מתחממת כמעט פי שניים מהר יותר מהממוצע העולמי, ולכן צריך להרחיב את הגישה לקירור בלי להגדיל את הפליטות ממנו.
2
4
6
למה זה דחוף בסינגפור?
לפי מחקר האקלים הלאומי השלישי של סינגפור, הטמפרטורות המרביות במהלך היום עשויות לעלות בעד 5.3 מעלות צלזיוס, לצד ריבוי ימים שבהם עומס החום גבוה ולילות חמים. לנוכח התחזית הזאת, פו הציגה שלושה יסודות להתמודדות: תכנון, מדיניות ושותפויות.
20
2
4
התכנון נשען על מדע ונתונים מקומיים כדי לזהות סיכונים ולהיערך אליהם. סינגפור גם הקצתה 40 מיליון דולר סינגפורי ליוזמת מחקר העוסקת בהסתגלות להשפעות החום. המדיניות נועדה, בין היתר, לשפר את היעילות האנרגטית של הקירור, כך שהרחבת ההגנה מפני חום לא תגרור גידול דומה בצריכת האנרגיה. השותפויות נועדו לרתום את הממשלה, העסקים והקהילות ליישום הפתרונות.
2
4
10
קירור אינו רק מיזוג אוויר
מי שיכולתם להימלט מהחום מוגבלת זקוקים לפתרונות נגישים בפועל. בכינוס נדונו דרכי קירור שצורכות פחות חשמל, גם עבור קבוצות פגיעות כמו חקלאים. תוכנית הסביבה של האו״ם מצביעה על הצללה, אוורור ובידוד כאמצעים שיכולים לצמצם את הצורך בקירור מכני. כשהשימוש בציוד קירור נחוץ, תקני יעילות מחמירים ומעבר מחומרי קירור שתורמים להתחממות יכולים לסייע בצמצום הפליטות.
19
32
38
ההיגיון הזה עומד בבסיס ההתחייבות העולמית לקירור, שהושקה בוועידת האקלים COP28: להגדיל משמעותית את הגישה לקירור בר־קיימא עד 2030, ובמקביל לפעול ליעד משותף של הפחתת פליטות הקשורות לקירור ב־68% עד 2050. ההתחייבות כוללת גם יעד לשיפור היעילות של טכנולוגיות קירור. אלה יעדים לפעולה — לא עדות לכך שהגישה לקירור כבר הורחבה בעוד הפליטות ירדו.
29
31
מה התחדש בכינוס?
מפת הדרכים העולמית החדשה לחוסן מפני חום נועדה לסייע למדינות להגן על אנשים ולשמור על תפקודם של בתי ספר, בתי חולים, מקומות עבודה, מערכות מזון ומים ותשתיות אנרגיה בעת חום קיצוני. בכינוס הוכרזו גם תמיכה כספית, שותפויות ופלטפורמה לתעשייה לקידום קירור בר־קיימא.
1
19
סינגפור קיבלה את אחד מפרסי Cool Leaders הראשונים למדינות, כהכרה בעשייתה בתחום הקירור בר־הקיימא וההיערכות לחום. אך המבחן החשוב עוד לפניה ולפני מדינות אחרות: האם אפשר יהיה להגן על יותר אנשים ככל שהביקוש לקירור גדל, בלי להגדיל את פליטות הענף.
1
10
31