כך, לפי הדיווחים, הקשיחים באיראן סיכלו הסכם עם ארה״ב באמצעות תקיפות במצר הורמוז

הקריאה הזהירה ביותר של הדיווחים על התקיפות במצר הורמוז ביולי אינה שכל פרט במבצע החשאי הוכח בפומבי, אלא שייתכן שפלג בתוך איראן פעל מחוץ לצינורות הפוליטיים והצבאיים הרגילים כדי לחבל בפתח דיפלומטי מול ארצות הברית. התקיפות נגד שלוש אוניות מסחר הובילו במהירות לתגובה צבאית וכלכלית אמריקאית, והחריפו את המחלוקת בשאלה מי קובע את האסטרטגיה האיראנית. 123

מה אירע לפי הדיווחים

ה״ניו יורק טיימס״ דיווח, בהסתמך על מקורות בתוך המשטר האיראני, כי מתנגדי הסכם עם וושינגטון השתמשו במבצע חשאי כדי לפגוע בספנות מסחרית במצר הורמוז. אחת האוניות הייתה מכלית הגז הטבעי הנוזלי הקטרית Al Rekayyat, שלפי הדיווחים הותקפה במים מול חופי עומאן; בדיווחים מאותה תקופה נאמר כי שלוש אוניות נפגעו, בעיצומה של התאוששות שברירית בהובלת נפט וגז בנתיב הימי. 12

התוצאה החיצונית הייתה מיידית: ארצות הברית אמרה כי איראן תקפה שלוש אוניות מסחר, ולאחר מכן ביצעה תקיפות נגד מטרות באיראן וביטלה פטור שאפשר מכירת נפט איראני. פיקוד המרכז האמריקאי מסר כי הותקפו, בין היתר, מערכות הגנה אווירית, רשתות פיקוד ושליטה, מכ״מים חופיים, יכולות נגד ספינות וסירות קטנות של משמרות המהפכה. 3

איראן לא נטלה אחריות פומבית על התקיפות נגד האוניות. 4

כיצד, לפי הטענה, עקף הפלג את ההנהגה

לפי דיווח שהתבסס על חמישה גורמים איראניים ושני חברי משמרות המהפכה, הנשיא מסעוד פזשכיאן שמע על התקיפות רק לאחר שהתרחשו והתקשר בזעם לאחמד והידי, מפקד משמרות המהפכה. והידי אמר, לפי אותו חשבון, שלא אישר את הפעולה ולא ידע עליה מראש. גם המועצה העליונה לביטחון לאומי — גוף מרכזי בניהול המלחמה והמגעים המדיניים — לא ידעה עליה, וכך גם חלק ניכר מההנהגה. 1924

זהו לב הטענה על פעולה עצמאית: לא תיאור טכני מתועד של הדרך שבה נפגעו האוניות, אלא הטענה שההחלטה הופרדה מהנשיא, מהמפקד הרשמי של משמרות המהפכה ומהמועצה לביטחון לאומי.

הדיווחים הזמינים אינם קובעים באילו אמצעים נעשה שימוש, איזו יחידה ביצעה את התקיפות, מה הייתה שרשרת התקשורת או כיצד הצליחו המעורבים לחמוק מגילוי. אין להסיק פרטים אלה מעצם הטענה שבכירים לא ידעו מראש.

מדוע חוסיין טאאב ניצב במרכז הסיפור

על פי דיווחים שסיכמו את תחקיר ה״טיימס״, בדיקות של גורמי ממשל וביטחון באיראן ייחסו את ההחלטה לתקוף את האוניות לחוסיין טאאב — איש דת ודמות מודיעינית לשעבר שהתנגד להסכם עם ארצות הברית. 2633

טאאב מונה בהמשך לעמוד בראש הבסיג׳, הכוח החצי-צבאי. בכמה דיווחים הוצג המינוי כחזרה לתפקיד ביטחוני בולט, במקביל לאישורו הרשמי של אחמד והידי כמפקד משמרות המהפכה. 3941

הקידום כשלעצמו אינו מוכיח מדוע טאאב תוגמל במקום להיענש. הוא משתלב, עם זאת, בתמונה הפוליטית הרחבה שעליה דווח: מתנגדי פשרה עם וושינגטון הפעילו לחץ גלוי נגד עסקה — באמצעות מחאות, פעילות תקשורתית ומסרים פרטיים ופומביים. 18 דיווחים וניתוחים גם מציגים את טאאב כמקורב למעגל ההנהגה המתגבש סביב מוג׳תבא ח׳אמנאי, אך מידת השפעתו ותהליך קבלת ההחלטות אינם ניתנים להכרעה עצמאית על בסיס החומרים שסופקו. 3437

מה מלמדת הפרשה על מאבק הכוח באיראן

התקיפה המדווחת חשפה פער בין גורמים שראו בדיפלומטיה דרך להפחתת הלחץ על איראן, לבין קשיחים שתפסו ויתורים בסוגיית מצר הורמוז וביחסים עם ארצות הברית כבלתי קבילים. 1831

למאבק הפנימי היו השלכות מעבר לטהרן. תקיפת אוניות סיכנה את זרימת הנפט והגז, והתנועה במצר הידרדרה בחדות: דיווח אחד תיעד רק 13 אוניות שעברו במצר ביום המלא הראשון לאחר חידוש המצור הימי האמריקאי ביולי. 8 עד ספטמבר דיווח ה״טיימס״ שלפחות 23 כלי שיט נפגעו במעבר הימי ביולי ובאוגוסט. 6

מה עדיין לא ידוע

טענות רחבות יותר סביב הפרשה — ובהן שאלות על נראותו הציבורית של מוג׳תבא ח׳אמנאי, אמינותן של הוראות שיוחסו לו, ותוכניות נטענות הקשורות למיליציות אזוריות, לאתרים בים האדום או לתשתיות אנרגיה — אינן מבוססות בראיות שסופקו.

המסקנה המוצקה יותר צרה: לפי הדיווחים, אתגר פנימי מצד גורמים קשיחים שהתנגדו לדיפלומטיה סייע להפוך הבנה ראשונית בין ארצות הברית לאיראן לעימות צבאי מחודש. ההשלכות הימיות היו ממשיות ומתועדות; שרשרת האחריות החשאית המלאה עדיין נשענת על עדויות של גורמים איראניים אנונימיים ולא הוכחה בפירוט פורנזי בפומבי. 1219